קורס טוען רבני

פוסק השולחן ערוך, צריך שהמקדש והמקדשת יראו את העדים, ואם אחד מהם, לא ראה את העדים, אינם צריכים גט (הרשב"א) והטעם כי יכולים המקדש והמתקדשת לטעון שידענו שאין קידושין בלא עדים, וחשבנו שאין עדים, ולשחוק התכוונו.

פוסק השולחן ערוך, קידש בפני שני עדים, אפילו לא אמר, אתם עדים, מקודשת. וכתב הפתחי תשובה בשם הבית מאיר שאפילו לא נתכוונו להעיד אלא לראות, וכן משמע ברשב"א וכן עיקר להלכה.

פוסק השולחן ערוך, המקדש בפסולי עדות מדאורייתא אינם קידושין. המקדש בפסולי עדות דרבנן, צריך לחזור ולקדשה בפני עדים כשרים, או לגרשה מספק.

פוסק השולחן ערוך על פי דברי הרמב"ם, שכאשר אדם נושא אישה, מתחייב לה בעשרה דברים וזוכה בה בד' דברים, גם אם לא נכתבו בכתובה.

פוסק השולחן ערוך, מעשי ידי האישה הם כנגד מזונותיה, לפיכך אם אמרה איני ניזונות ואיני עושה שומעין לה, אך הבעל אינו יכול לומר כן לאשתו.

פוסק השולחן ערוך, שהאישה אינה יכולה לומר, אל תפדני ואל תאכל פירות מנכסי מלוג, [תיקנו פירות נכסי מלוג תחת פדיונה.] והטעם כדי שלא תתערב בין הגויים.

פוסק השולחן ערוך, שכל תנאי שהבעל והאישה עושים ביניהם תקף, חוץ משלושה דברים בהם התנאי אינו מועיל, והם: 1. עונתה, כי המתנה על מה שכתוב בתורה, בדבר שאינו ממון, תנאו בטל כן כתבו רש"י, תוספות, והרמב"ם.

האם מועיל תנאי להסתלק מהירושה בעודה ארוסה? דעה א: תנאי מועיל להסתלק מירושה, רק כשנעשה בעודה ארוסה. כך פסקו הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, והרמב"ן, וכן פסק בשולחן ערוך.

פוסק השולחן ערוך, שחייב אדם במזונות אשתו, בהתאם לכלל שעולה עמו ואינה יורדת, חייב להאכילה: 1. לפחות בהתאם למה שהוא אוכל בעצמו. 2. בהתאם לרמת החיים המקובלת בקרב בני משפחתה.

השולחן ערוך מביא את רשימת פרטי המזונות שעני שבישראל חייב לתת לאשתו, אבל יש לזכור שהעשיר חייב לתת לפי עשרו, ולא כפי שיבואר להלן מאחר ושיעור זה רק בעני שבישראל, להלן פרטי המזונות שחייב עני שבישראל ליתן לאשתו:

נשא אישה ולאחר מכאן נשתטית, האם חייב לתת לה מזונות ורפואה? פוסק השולחן ערוך, הנושא אישה ואחר כך נשתטית, חייב לזונה ולרפאה (רשב"א).

פוסק השולחן ערוך, מי שהלך בעלה למדינת הים, ובאה אשתו לבית הדין לתבוע מזונותיה, שלושה חודשים ראשונים מיום הליכתו אין פוסקים לה מזונות שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן, מכאן ואילך פוסקים לה מזונות.