^{מה הדין אם אמרה האישה איני ניזונות ואיני עושה?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן סט סעיף ד)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{מעשי ידי האישה לבעלה, מה הדין אם אמרה האישה איני ניזונות ואיני עושה?}

^{פוסק השולחן ערוך, מעשי ידי האישה הם כנגד מזונותיה, לפיכך אם אמרה איני ניזונות ואיני עושה שומעין לה, אך הבעל אינו יכול לומר כן לאשתו. ומבאר בבאר הגולה באות ל, שהטעם לכך הוא משום שמזונות הם עיקר התקנה, וכנגדם תיקנו שמעשי ידיה יהיו לאיש, כמבואר בכתובות דף נח, עמוד ב. והתקנה תוקנה לטובת האישה.}

^{כשאומרת האישה איני ניזונות ואיני עושה ממה האישה נפטרת?}

^{דעה א': האישה יכולה להפקיע את עצמה רק מטוויית צמר, אך לא מצרכי הבית כמו לטחון ולאפות. כך כתבו הרשב"א, הר"ן, והחלקת מחוקק מדייק כן בדעת הרמ"א בסימן פ, סעיף טו.}

^{דעה ב': האשה יכולה להפקיע את עצמה גם ממלאכות הבית כך כתבו התוספות, והרא"ש. ובבית שמואל ובחלקת מחוקק כתב שהפטור ממלאכות הבית הוא רק מספק.}

^{כשאומרת האישה איני ניזונת ואיני עושה מאלו חיוביים הבעל נפטר?}

^{דעה א: מזונות וכסות כך כתב הר"ן, וכן פסק הרמ"א. ובבית שמואל באות א ביאר שהטעם הוא, כי שניהם מדרבנן, ושניהם נתקנו כנגד מעשי ידיה.}

^{דעה ב: הבעל נפטר רק מזונות כך פסקו הרמב"ם, והרא"ש. ומבאר בבית שמואל שהטעם לכך הוא משום שהבעל מחוייב בכסות מדאורייתא.}

^{כשאומרת האישה איני ניזונות ואיני עושה האם הבעל נפטר גם מרפואתה?}

^{כשאומרת האישה איני ניזונות ואיני עושה כתב בבית שמואל בשם הריטב"א שהבעל אינו נפטר מרפואתה. אולם בבית שמואל נראה שרפואתה היא חלק מהמזונות ופטור.}

^{אמרה איני ניזונות ואיני עושה האם יכולה לחזור בה מאמירתה?}

^{דעה א': יכולה לחזור בה כך כתבו התוספות הרא"ש, רי"ו, והרמ"א כיש חולקים. ומבאר בחלקת מחוקק אות ו שהטעם לכך הוא משום שיש חוק קצוב למעשה ידיה לכל שבוע, ומזונות עיקר ונעשה לטובתה, לכן יכולה כל שבוע להחליט מחדש. ובתוספות והרא"ש מסתפקים אם יכולה להפקיע מעשיה ולהתנות לעולם.}

^{דעה ב': אינה יכולה, כי אז תשנה דעתה כל פעם בהתאם למצבה התעסוקתית, ולקתה מידת הדין כן כתבו הרא"ה, הר"ן, והרמ"א כיש אומרים.}

^{בעל שאמר לאשתו איני זן אותך ואיני נוטל מעשה ידיים או שאמר צאי מעשי ידיך במזונותיך, ואם יחסר אני אשלים (רמ"א). האם שומעים לו?}

^{פוסק השולחן ערוך, שבעל שאמר לאשתו איני זן אותך ואיני נוטל מעשה ידיים אין שומעים לו. וכתב הרמ"א שאם אמר צאי מעשי ידיך במזונותיך, ואם יחסר אני אשלים. אז שומעין לו, ומבאר בחלקת מחוקק באות ז בשם הר"ן שדווקא כשאמר מראש, אבל לאחר מעשה אינו יכול לומר כן כיוון שכבר משועבד לתת מזונותיה.}

^{האם יכול לומר הבעל צאי מעשה ידיך במזונותיך בעל כורחה של האישה?}

^{דעה א': יכול לומר לה בעל כרחה, ובתנאי שישלים החסר כן כתב הר"ן, וכן פסק הרמ"א.}

^{דעה ב': אינו יכול לומר לה בעל כרחה, גם כשמשלים החסר כן כתבו רש"י, המרדכי, והבית שמואל. מדייק שכן דעת הרמב"ם והטור. [לשון השולחן ערוך "בעל שאמר טלי מעשי ידייך למזונותיך ושתקה", משמע לכאורה שסובר כרש"י, שדווקא בגלל ששתקה מחלה, אך אינו יכול לכוף אותה על כך. אולם, החלקת מחוקק מיישב ששם מדובר שמעשי ידיה לא סיפקו את כל צרכיה ובעלה לא השלים לה אותם. לעומת זאת, הבית שמואל מבאר שמדובר גם בסיפקה כל צרכיה.]}

^{כשנוסע למדינת הים ויש חשש שבעתיד לא יוכל לספק כל צרכיה, האם יכול לומר צאי מעשה ידיך למזונותיך?}

^{כתב הפתחי תשובה באות ב, בשם הבית מאיר, שרק כשנוסע למדינת הים, ויש חשש שבעתיד לא יוכל להשלים ולספק כל צרכיה, אינו יכול לומר כן בעל כרחה.}