מהו סכום המזונות שחייב אדם לתת לאשתו?


מהו סכום המזונות שחייב אדם לתת לאשתו?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע סעיפים א-ב)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.


מהו סכום המזונות שחייב אדם לתת לאשתו, ובהתאם לאלו כללים נקבע סכום זה?

פוסק השולחן ערוך, שחייב אדם במזונות אשתו, בהתאם לכלל שעולה עמו ואינה יורדת, חייב להאכילה:

1. לפחות בהתאם למה שהוא אוכל בעצמו.

2. בהתאם לרמת החיים המקובלת בקרב בני משפחתה.



האם יכול הבעל לאכול באופן קבוע בנפרד מאשתו?

דעה א': רשאי בימי החול ללא הסכמתה, אך לא בליל שבת כן פסקו הרמב"ם, והשולחן ערוך.

דעה ב': אינו רשאי כלל, [ואם עושה כן, יש לו דין מורד.] אלא אם האישה מסכימה לכך כן הובא ברמ"א בשם בטור שהביא בשם הירושלמי.



כשהאישה אוכלת בנפרד מהבעל ללא הסכמתה, האם חייב לזון אותה כפי שהורגלה בבית אביה, ומה הדין אם הסכימה שיאכל הבעל בנפרד ממנה?

כשאינה אוכלת עמו, ללא הסכמתה, לפי הדעות שבימות החול אינו צריך את הסכמתה. חייב לזון אותה כפי שהורגלה בבית אביה. אפילו אם אחיה שאינם עשירים ניזונים בפחות.

ואם הסכימה לכך שתאכל לבדה? 

דעה א': יכולה לומר שנתרצתה רק על דעת שייתן לה כפי שהורגלה בבית אביה (בית חדש).

דעה ב': שכשנתרצתה אינו חייב בכך, כך כתבו החלקת מחוקק באות ב, ובית שמואל באות א בדעת הטור. לדעה זו, הדין שחייב לתת לה כפי שהורגלה בבית אביה, כשאינה אוכלת עימו, שהובא כאן על ידי הרמ"א בשם הטור, הוא רק לשיטת הרמב"ם, ולא לשיטת הראב"ד וכדעת הרמ"א.

 

 

כיצד מודדים את שיעור המזונות לפי בית אביה?

יש לעיין האם העניין הוא שמודדים מהי רמת ההשקעה שנותנים למזונות בבית אביה, ורמה זו הוא צריך לתת ביחס לעשרו, כלומר יש למדוד איזה אחוז מההוצאה נותנים בבית אביה עבור המזונות ועפ"י זה נקבע חיובו. לפי זה אף אם אין לה אחים עניים, הוא לא חייב לתת כנהוג בבית אביה (דהיינו, בדיקת האחים הוא רק מדד), או שעקרונית הוא חייב כנהוג במשפחתה, אלא שלא בודקים רק את המנהג בבית אביה, אלא את המנהג בכל משפחתה, לפי שאם יש לה אחים עניים שהם חלק מהמשפחה, א"כ גם הוא לא גרע מהם. לפי זה כשאין אחים עניים, יתחייב כמנהג העשירים ולא נתחשב במצבו הכלכלי. בדברי החלקת מחוקק באות א, נראה שנקט בשני הטעמים ולא ברור איזה מהם הוא העיקרי (יאיר השולחן שם)



יולדת, התובעת מבעלה שייתן לה מאכלים טובים, במשך ג-ד שבועות לאחר הלידה וישכור לה משרתת, בעלה חייב בכך, ואף כופים עליו, כי בתקופה זו היולדות רגילות לשכב במיטה (מהרש"ל, הובא בבאר היטב אות א).