^{האם יש צורך לייחד עדים שייראו את מעשה הקידושין?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן מב סעיף ד)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי}

^{האם יש צורך לייחד עדים שייראו את מעשה הקידושין, והאם יש מנהג לייחד עדים ומדוע?}

^{פוסק השולחן ערוך, קידש בפני שני עדים, אפילו לא אמר, אתם עדים, מקודשת. וכתב הפתחי תשובה בשם הבית מאיר שאפילו לא נתכוונו להעיד אלא לראות, וכן משמע ברשב"א וכן עיקר להלכה. ודלא כתוספות ישנים וכפנים מאירות.}

^{האם יש מנהג קדום לכתחילה לייחד עדים לקידושין ומדוע?}

^{1. משום שבדרך כלל עומדים שם גם קרובים, ויש לחוש לדעת הריטב"א (בשם מורו), שבקידושין, שתחילת עשייתן מצריכה עדים, גם אם לא התכוונו להעיד, אלא רק לראות, הרי הם עדים, ופוסלים את כל העדות, כדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה (חתם סופר).}

^{2. מחשש לשיטת רש"י, שמרגע שראה וחשב להעיד, נחשב כעד, ופסילתו פוסלת את כל העדות. לכן, אם יש שם קרובים שכיוונו להעיד, פוסלים את כל העדות, גם אם לא העידו בפועל (בית מאיר הובא בפתחי תשובה).}

^{3. לפעמים המוזמנים עומדים רחוק ואינם שומעים ואינם רואים (בית מאיר הובא בפתחי תשובה אות י"א).}

^{ייחדו עדים לקידושין האם אחרים שראו את מעשה הקידושין יכולים להעיד, ומה הדין אם באו להעיד לאחר זמן?}

^{פוסק הרמ"א על פי הריב"ש שעל אף שייחד עדים, יכולים אחרים שראו את המעשה להעיד. שהרי לא צריך לייחד עדים מעיקר הדין (ביאור הגר"א באות טו). אך כתב בפתחי תשובה שיש לחלק בין אם באו להעיד זמן מועט אחר המעשה, דהוו עדים אפילו לא כיוונו לעדות, אבל אם באו זמן רב לאחר הקידושין להעיד בדבר ההוא אין מקבלין עדותן.}

^{נמצאו העדים שייחדם פסולים, האם ניתן להסתמך גם על מי שנוכח בחופה?} 

^{דעה א': לא ניתן להסתמך על עדים אחרים, ולכן אינה מקודשת, יש ללמוד כך מדברי הרא"ש (מכות דף ו עמוד א) שנוהגים לייחד עדים, כדי שהקרובים הנמצאים במעמד החופה, לא יפסלו את עדות הכשרים, ומשמע שהשאר אינם נחשבים כעדים (מהרי"ו).}

^{דעה ב': הנוכחים האחרים יכולים להעיד, גם אם לא יחדם כעדים. ייחוד העדים רק גורם לכך שהאחרים אינם מצטרפים לעדותם (מהר"י בר-לב). בתחילה החוות יאיר חוכך להחמיר הועיל והפסולים שייחד פוסלים את שאר העדות, אך בסוף דבריו כותב שאם יש עד נוסף כשר מלבד מסדר הקידושין, לא צריך להחמיר לקדש שנית. והפתחי תשובה תמה תמה על כך.}

^{נמצאו העדים שייחדם פסולים, לדעות שניתן לסמוך על שאר העדים, האם יש צורך להחמיר ולקדשה שנית, ומה עיקר הדין ומדוע?}

^{הפתחי תשובה הביא את דברי החתם סופר שכתב, שמהיות טוב, יש לקדש שנית, אולם:}

^{1. מעיקר הדין אינם צריכים לקדש שוב, כי הנוכחים האחרים יכולים להעיד.}

^{2. אינם צריכים לקדש שנית, כסברת הבית שמואל בדעת הרא"ש.}

^{3. גם לדעת הרי"ף והרמב"ם הסוברים שהעדות נפסלת כבר בראייה, כך הדין בדיני ממונות ונפשות, אבל בקידושין שתחילת עשייתן מצריכה עדים, דעת הבעלים הוא רק על העדים הכשרים בפתחי תשובה תמה מדוע החתם סופר לא הביא את הסברה שהבאנו לעיל בסעיף ב' לדעת הרי"ף והרמב"ם, שהעדות הכשרים אינה נפסלת.}

^{4. כשמקדש בפומבי, אנן סהדי שהיא מקודשת, ובאנן סהדי העדות אינה נפסלת מצירוף הפסולים, שהרי בכל אנן סהדי יש גם כשרים וגם פסולים לעדות.}

^{האם עדי הקידושין צריכים לראות, את נתינת הקידושין, לידה או לרשותה של האישה, ומה הדין בחופה הנעשית בפומבי?}

^{דעה א': צריכים העדים לראות הנתינה ממש לידה או לרשותה, אבל אם לא ראו הנתינה ממש לידה, אע"פ ששמעו שאמר: התקדשי לי בחפץ פלוני, ואחר כך יצא מתחת ידו, אינן קידושין עד שיראו הנתינה ממש כך פסקו הרשב"א, מהר"ם, והרמ"א. ואין הולכים בזה אחר אומדנות והוכחות.}

^{דעה ב': לא צריך ראיה ממש, מספיק שרואה דבר המוכיח כדי שיוכל להעיד כאילו ראה את גוף המעשה (רא"ם, מרדכי). דעת הרמ"ה והשולחן ערוך בחושן משפט סימן ל סעיף י"א כדעת המרדכי. אמנם הם עסקו בממונות, אולם יש לדמות קידושין לממונות, ולא לנפשות, שבנפשות לא הולכים אחר אומדנא. בדיוק כמו שלעניין דרישה וחקירה, קידושין דומה לממונות שאין דרישה וחקירה, ולא לנפשות שמחייב דרישה וחקירה (בית שמואל באות י"ב).}

^{דעה ג': אין מחלוקת. הרשב"א עוסק במקרה שראו מאחורי הגדר, שמראש אי אפשר לראות הכל. המרדכי עוסק במקרה של אומדנא דמוכח, כגון שלא עמדו אחרי הגדר אלא לפניה, והעלימו עין בדיוק בשעת הנתינה, ואחר כך ראו את הטבעת בידה. כאן גם הרשב"א יודה, שהרי זוהי אומדנא מוכחת יותר מעדי ייחוד (חוות-יאיר, המקנה, חתם סופר, הובאו בפתחי תשובה באות י"ב). ובחופה הנעשית בפומבי, כיוון שיש ידיעה ברורה שנכנסה לחופה והיה שם רב שסידר הקידושין ושמעו הברכות, ויצאה מהחופה בחזקת נשואה. הרי אלו קידושין גמורים, אף שלא היו קרובים ולא ראו נתינת הטבעת (חוות-יאיר, חתם סופר).}

^{הושיטה ידה דרך חור צר בכותל, ואי אפשר לראות אותה בשעת הקידושין, והיא אומרת שלא שמעה שקידשה, האם נאמנת?}

^{הושיטה ידה דרך חור צר בכותל, ואי אפשר לראות אותה בשעת הקידושין, והיא אומרת שלא שמעה שקידשה, נאמנת במיגו שיכולה לומר שלא הייתה זו ידה, אלא יד אחרת (כן פסקו הרשב"א, והרמ"א). והסביר בביאור הגר"א שאין כאן מיגו במקום עדים, כיוון שגם העדים מסופקים (ביאור הגר"א באות יז). אך מוסיף הרמ"א שדין זה הוא בלבד שלא יהיו עדים המכחישם אותה. מדבריהם עולה, שאם היא מודה שקיבלה לשם קידושין ויודעת שמעבר לכותל יש עדים, הרי זו מקודשת. ויש להקשות, כאמור לעיל, הרשב"א והרמ"א מצריכים ראיית הנתינה ממש:}

^{הסבר 1: העדים רואים את עצם הנתינה לידה וזו נחשבת כעדות קידושין, אף על פי שלא ראו את פניה, ולא ראו שהיא שמעה שמקדשה (בית שמואל באות י"ג).}

^{הסבר 2: הואיל וידעה שהעדים שם, ושמעה קולם והם ראוה קודם וכעת שמעו קולה, השמיעה נחשבת כראייה. כמו עדי ייחוד, הנחשבים כעדי ביאה, למרות שלא ראו ממש (חלקת מחוקק באות י"ט).}

^{הושיטה ידה דרך חור צר בכותל, ואי אפשר לראות אותה בשעת הקידושין והעדים אינם מכירים את האשה והיא מכחישה, וטוענת שלא התקדשה, האם נאמנת?}

^{דעה א': האישה ספק מקודשת (באר היטב באות י"ב בדעת מהר"י בר לב).}

^{דעה ב': האשה אינה מקודשת (דעת רש"ך).}

^{הושיטה ידה דרך חור צר בכותל, ואי אפשר לראות אותה בשעת הקידושין והאישה מודה שהתקדשה, האם מקודשת?}

^{הושיטה ידה דרך חור צר בכותל, ואי אפשר לראות אותה בשעת הקידושין והאישה מודה שהתקדשה, אם העדים לא הכירוה בעת הקידושין, אינה מקודשת (רמ"ט). אולם הרדב"ז, נתיבות, והישועות יעקב חולקים על הרמ"ט בזה, וסוברים שאין צורך שהעדים יכירו את האשה, וכתבו שחלילה לסמוך על הרמ"ט, אפילו כסניף להיתר (פתחי תשובה באות י"ג).}

^{עדות קידושין שלא נחקרה בבית הדין, האם יש לה חלות?}

^{פסק הרמ"א על פי המרדכי, כל עדות שלא נחקר בבית הדין, לא נקרא עדות לעניין קידושין. לכן אפילו אמרו העדים חוץ לבית הדין שנתקדשה, יכולים לחזור בהם בבית הדין ולומר: לא נתקדשה, וכן להפך (רשב"א, בבית יוסף, וכן פסק הרמ"א).}

^{האם עדי קידושין צרכים להעיד בפני האישה או האיש?}

^{כתב הפתח תשובה באות י"ד בשם החתם סופר, שעדי הקידושין צריכים להעיד בפני האישה, ואפילו לכתחילה אינם חייבים להעיד בפני הבעל.}

^{האם עדי קידושין צרכים דרישה וחקריה, והאם כדי לאסור אישה על בעלה צריך דרישה וחקירה?}

^{דעה א: כתב הרמ"א שעדי קידושין אינם צריכים דרישה וחקירה, אם לא בדבר שנראה שיש בו רמאות (כן כתבו הרמב"ן, הרשב"א, הריב"ש). קשה מדברי הרמ"א לעיל שכל עדות קידושין שלא נחקרה בבית הדין אינה עדות. הגר"א יישב שמדובר בדין מרומה. והבית שמואל כתב שזה דוחק ונשאר בצריך עיון. אולם כדי לאסור אשה על בעלה צריך דרישה וחקירה, או משום דין מרומה כשהאישה מכחישה, או משום עיגון (בית שמואל באות י"ד) [היינו שכל עוד האשה לא התגרשה, כשנאסרה לבעלה יש חשש לעיגון האשה, והווי כמו נפשות], ובפתחי תשובה באות י"ד הוסף בשם הנודע ביהודה שגם במעידים על אשת איש שזינתה שגוף העבירה הוא בדיני נפשות צריך דרישה וחקירה. [היינו שמדין תורה חייב בחנק, ואף שלא הייתה כאן התרעה. וראו לעיל בסימן יא בסעיף ד מחלוקת לעניין דרישה וחקירת עדים שראו באשה כיעור]}

^{דעה ב: לעומת זאת, בספר משאת בנימין פסק ההפך, שלקידושין צריכים דרישה וחקירה, כיוון שהם אוסרים את האישה על כל העולם, אבל עדי גירושין שמתירים אותה לכל העולם, אינם צריכים דרישה וחקירה (הובא בבית שמואל באות י"ד).}

^{שטר שכתוב עליו, פלוני קידש פלונית, ועדים חתומים בו האם יש לו תוקף הלכתי?} 

^{דעה א': רק לשטר קידושין שקידשו בו, יש תוקף. אולם, אם קידשה בכסף, וכתבו שטר ראיה לקידושין, אין לשטר כל תוקף (הגהות מרדכי וכן פסק הרמ"אברמ"א).}

^{דעה ב': גם שטר ראיה של קידושין, שכתוב בו שהאישה אמרה לכתוב שטר זה ולתת לבעל לראיה שקידשה, הוי שטר גמור, לפי שנכתב מדעת שני הצדדים. אולם, אם לא כתוב בו שהוא על דעת האישה, הוי כפנקס בעלמא (רשב"א, הובא בבית שמואל).}

^{דעה ג': גם כשלא כתוב בשטר הראיה לקידושין שנכתב מדעת האישה, יש לו תוקף (משמע מלשון הרמ"א שהביא את דברי המהרי"ק, והבית שמואל היקשה על כך).}

^{כשהשטר עדות לקידושין אינו מקוים, והאיש או האישה טוענים שהוא מזויף האם נאמנים?}

^{ביאור המושג קיום שטר: תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי הצדדים והעדים, וצריך שהעדים או הלווה יעידו על כשרות השטר.}

^{דעה א': השטר צריך קיום מדאורייתא, לכן אין לחוש לקידושין (בית שמואל).}

^{דעה ב': השטר צריך קיום רק מדרבנן, לכן יש לחוש לקידושין (ש"ך).}

^{דעה ג': כדעה ב', ואפילו עם העדים עצמם טוענים לזיוף (מהרי"ק). הש"ך הסתפק בדין זה והחלקת מחוקק כתב שזה נגד המושכל.}

^{טוען שקידשה בפני שני עדים, והיום או מחר הם יבואו ויעידו על כך, האם שומעים לו?}

^{טוען שקידשה בפני שני עדים, והיום או מחר הם יבואו ויעידו על כך, אין משגיחים בו (בית שמואל באות ט"ו). בפתחי תשובה באות ט"ז כתב שבשו"ת הריב"ש משמע שרק כאשר הגיע זמנה להינשא אין משגחים בדבריו, אך אם אינה מפסידה מכך כלום, צריכה להמתין. ולמעשה הכל מסור לחקירת הדיינים.}