^{מהו שיעור המזונות שאדם חייב לתת לאשתו למזונותיה?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע סעיף ג)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{מהו סכום המזונות שחייב אדם לתת לאשתו, ובהתאם לאלו כללים נקבע סכום זה?}

^{השולחן ערוך מביא את רשימת פרטי המזונות שעני שבישראל חייב לתת לאשתו, אבל יש לזכור שהעשיר חייב לתת לפי עשרו, ולא כפי שיבואר להלן מאחר ושיעור זה רק בעני שבישראל, להלן פרטי המזונות שחייב עני שבישראל ליתן לאשתו:}

^{1. לחם, מזון שתי סעודות ליום.}

^{2. קטניות או ירקות ללפת את הפת.}

^{3. שמן לאכילה ולהדלקת הנר.}

^{4. מעט יין במקום שנוהגות כן שולחן ערוך. ומינקת גם במקום שלא נוהגות הנשים לשתות יין (רמ"א):}

^{5. מעה כסף, כנגד מותר מעשי ידיה. ויכולה האשה לומר, איני נוטלת מעה כסף, ואיני נותן מותר.}

^{6. כלי בישול (רמ"א), וכלי אכילה (חלקת מחוקק באות ח).}

^{7. בשבת:}

^{דעה א: שלוש סעודות ובשר או דגים, גירסת: הרמב"ם, והשולחן ערוך.}

^{דעה ב: שלוש סעודות, בשר או דגים (גירסת: טור, ב"ח). דהיינו בכל אחת מהסעודות בשר או דגים.}

^{האם הבעל חייב לנהוג בהתאם לרשימת המזונות שפורטו לעיל במקרה שאישה אוכלת עמו?}

^{כתב הבית שמואל, החיוב לתת בהתאם לרשימה כאן, עוסק דווקא במקרה שאינה אוכלת עימו, יש לדייק זאת מכך שכתוב כאן "מעט יין", וכדברי שמואל שם, שאם רגילה בפני בעלה ביין הרבה, כשאינה עימו, נותנים לה מעט יין, וברגילה בפניו במעט יין, כשאינה עימו, אין נותנין לה כלל. וכן כתב בחלקת מחוקק באות ג-ד שמצמידות הדין כאן לדין שאינה אוכלת עימו, משמע שחייב בכל אלו רק כשהאישה אוכלת לבדה, אבל אם היא אוכלת עמו והוא עני, ואין לו אלא פת חרבה – הרי היא אוכלת ממה שהוא אוכל, ופטור מכל אלו. אולם מסידור ההלכות ברמב"ם משמע שגם כשאוכלת עמו והוא עצמו אוכל רק פת חריבה, וחייב בכל אלו, כי צריך לכבד את אשתו יותר מגופו. אולם כאמור, כיוון שהרמב"ם כתב מעט יין, משמע קצת שגם הרמב"ם עוסק באשה האוכלת בפני עצמה.}

^{האם ניתן ליתן למינקת יותר מכוס יין אחת ליום?}

^{דעה א: גם למינקת אין לתת יותר מכוס ליום כי ניוול הוא לה, שבשתי כוסות מתחילה להשתכר, חלקת מחוקק באות ה. ובשלוש כוסות מבואר בכתובות דף סה, עמוד א שחוששים לתאוות זנות.}

^{דעה ב: מינקת, גם לאחר שלוש כוסות, אין חוששין לתאוות זנות, כי מניקות צריכות יין בית שמואל באות ה.}

^{סיכום דרגות חיוב המזונות בבעל עני:}

^{לפי הנאמר לעיל, לדעת הבית שמואל והחלקת מחוקק על פי סדר ההלכות בשולחן ערוך יש ד' דרגות של חיוב, במזונות בבעל עני:}

^{1. יש לו, ואינו עימו – חייב לתת לה כפי שהורגלה בבית אביה.}

^{2. יש לו, והיא עימו – חייב לתת לה כבני משפחתה שכמותו.}

^{3. אין לו ואינה עימו – חייב לתת לה לפי הרשימה כאן.}

^{4. אין לו והיא עימו – חייב רק בלחם שתי סעודות. ולפי סדר ההלכות ברמב"ם נותן לפי הרשימה.}

^{צמצמה האשה ממזונותיה והותירה למי זה שייך, ומה הדין דחקה עצמה ואכלה מעט והותירה?}

^{כתב הרמ"א בשם הטור שאם האישה צמצמה ממזונותיה והותירה, מה שהותירה שייך לבעל. ודווקא כשקנתה בזול, או שמטבעה אינה אוכלת הרבה. אולם, דחקה עצמה, לא אכלה כדי שובעה והותירה, שייך לאשה, שבשביל עצמה עשתה כן ולא שיזכה בה בעלה כן כתבו התוספות, הר"ן, הדגול מרבבה, והתשובה מאהבה, הובאו בפתחי תשובה באות א. ובבית מאיר ובבית יעקב כתבו שאף הפירות שלה במקרה זה.}

^{עני מרוד, שאין לו אפילו לחם לתת לאשתו, האם כופין אותו להוציא את אשתו, ומה דין הכתובה?}

^{דעה א': כופין אותו להוציאה כן פסקו הרמב"ם, השולחן ערוך, ואפילו יש לה ממון הרבה כדי לפרנס את עצמה, מכיוון שאינו עומד בהתחייבויותיו, נחשב כחיי נפש שלה, חתם סופר, הובא בפתחי תשובה אות ב.}

^{דעה ב': אין כופין אותו להוציאה, מאחר שאין לו רבינו תם וכן פסק הרמ"א כיש אומרים. אולם, אם אין לו, אך הוא יכול להשתכר ורק אינו רוצה, לכולי עלמא כופים עליו להוציא, חתם סופר ובית מאיר הובא בפתחי תשובה.}

^{דעה ג': לדעת הכנסת הגדולה כוונת השולחן ערוך שכופין אותו להוציא, אינו מתייחס רק ללחם, אלא לכל הדברים השנויים כאן. שאם הבעל אינו מספק את כולם, כופים עליו לגרשה. אולם, רבי עקיבא איגר באות א, והחלקת מחוקק והבית שמואל חולקים עליו וסוברים שגם אם יש לו לתת לה רק לחם, כבר אין כופים עליו לגרש חלקת מחוקק ובית שמואל.}

^{ולעניין הכתובה כתב הרמ"א בשם הטור שדעת הרמב"ם שתהא כתובתה עליה חוב, עד שימצא וייתן.}

^{האם הבעל חייב להשכיר את עצמו כדי לזון את אשתו ומה הטעם לכך?}

^{דעה א': חייב, רבי אליהו בתוספות כתובות דף סג, מהר"ם, הרמ"א, והטורי זהב בשם המהר"ם, שכתב שכל רבותינו בצרפת נוהגים לפסוק כרבינו אליהו. ואפילו כשיכול לזון אותה בצמצום, חייב להשכיר עצמו עד שיזון אותה לפי כבודה שהרי בכתובה כתוב "אנא אפלח ואוקיר" חלקת מחוקק ובית שמואל.   כך נהוג בימינו.}

^{דעה ב': אינו חייב להשכיר את עצמו, והכוונה ב"אפלח", לעבודה שרגילים לעבוד בבית, כמו לחרוש ולזרוע רבינו תם והרמ"ה, וכן דעת רוב הפוסקים (ביאור הגר"א אות ט).}

^{אדם שאין לו מזונות אלא ליום אחד, האם חייב לזון את אשתו?}

^{כתב הרמ"א בשם הטור שהביא את דברי הרמ"ה אין לו אלא מזונות כדי יום אחד, צריך לזונה, או לאכול ביחד איתה.}

^{אדם שהיו לו קרקעות האם האישה יכולה לקחת את מזונותיה מפירות הקרקעות?}

^{כתב הרמ"א שאדם שהיו לו קרקעות, האשה יכולה לקחת את מזונותיה מהפירות, או מגוף הקרקע ובחלקת מחוקק אות י"ג כתב בשם הרשב"א שזה בתנאי שהפירות אינם מספיקים.}