דעה א: תנאי מועיל להסתלק מירושה, רק כשנעשה בעודה ארוסה. כך פסקו הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, והרמב"ן, וכן פסק בשולחן ערוך. והטעם כתב בחלקת מחוקק באות י"ב, הוא משום שקודם לאירוסין אין לו שייכות לירושה ולכן אינו יכול להסתלק ממנו, וגם לאחר הנישואין, כיוון שכבר עכשיו ראוי לירש, [וכדי שהוויתור יחול, צריך שיהיה קנין או מעשה, וכאן הוא יורש ממילא, ואין מעשה שיחול על התנאי.] אבל בזמן אירוסיה, היא כבר אגודה בו, אבל הוא עדיין אינו יורש אותה.
דעה ב: התנאי אינו מועיל, גם בזמן אירוסיה, כפשטות הירושלמי שהתנאי בטל, כמו שבן אינו יכול להתנות שלא לירש את אביו (כרבינו חננאל, ור"י). לעומת זאת, הרמב"ן מבאר שהירושלמי עוסק במתנה לאחר הנישואין, ולכן דומה לבן בירושת אביו.
כתב הרמ"א אין לך כשרה בנשים, אלא אשה שעושה רצון בעלה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ט''ו בְּשֵׁם תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ)