חציו עבד וחציו בין חורין שבא על אשת האיש מה דין הוולד ומדוע? כתב השולחן ערוך, חציו עבד וחציו בן חורין שבא על אשת איש: דעה א: אין לוולד שנולד מהם תקנה, והוא אסור אף בשפחה.
חציו עבד וחציו בין חורין שבא על אשת האיש מה דין הוולד ומדוע? כתב השולחן ערוך, חציו עבד וחציו בן חורין שבא על אשת איש: דעה א: אין לוולד שנולד מהם תקנה, והוא אסור אף בשפחה.
פוסק השולחן ערוך בסעיף יח, ממזר או ממזרת שנשאו לישראל, הולכים אחר הפגום, והולדות ממזרים. והטעם לזה הוא שכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפגום (קידושין דף סו, עמוד ב).
פוסק השולחן ערוך בסעיף יח, ממזר או ממזרת שנשאו לישראל, הולכים אחר הפגום, והולדות ממזרים. והטעם לזה הוא שכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפגום (קידושין דף סו, עמוד ב).
פוסק השולחן ערוך, שנישואי גר ועבד משוחררים לממזרת, ונשואי ממזר לגיורת ושפחה משוחררת, מותרים. אולם הולד ממזר, כי האיסור על ממזרים, הוא לבוא בקהל, וגרים ועבדים משוחררים אינם נקראים קהל, אף שראויים לבוא בקהל.
פוסק השולחן ערוך, ישראל שנשא גיורת או גר שנשא בת ישראל, הולד ישראל לכל דבר ואסור בממזרת וכן הדין בגר שנשא בת ישראל. ובבית שמואל באות כג וכן בחלקת מחוקק הביאו שיש מחלוקת בגר שנשא בת ישראל:
פוסק השולחן ערוך, שצריכה להמתין שלושה חודשים בין מיתת הבעל לייבום, והטעם שמא האלמנה מעוברת מבעלה שנפטר, והיא אסורה על הייבם מדין אשת אח.
שתוקי - מלשון שתוק, שמשתיקים אותו כששואל מי אביו, משום שלא יודעים מי האב. הקדמה: מבואר ברמב"ם שמחמירים בשתוקי, משום מעלה עשו ביוחסין, וחוששין שמא נבעלה לממזר, אף על פי שהם מיעוט.
פוסק השולחן ערוך, ארוסה בבית אביה, שנתעברה, ואומרת שנתעברה מהארוס, כשהארוס מודה: הולד כשר, ואם הוא כהן, כשר לכהונה. ואם ימות הארוס, האשה מותרת לכהן (חלקת מחוקק).
פוסק השולחן ערוך, ארוסה בבית אביה, שנתעברה, ואומרת שנתעברה מהארוס, כשהארוס מודה: הולד כשר, ואם הוא כהן, כשר לכהונה. ואם ימות הארוס, האשה מותרת לכהן (חלקת מחוקק).
אישה שאומרת שהוולד אינו מבעלה מה דין הוולד, ומדוע, והאם דין זה שייך גם במקרה שזינתה? פוסק השולחן ערוך, אשת איש שאומרת על העובר שאינו מבעלה, אינה נאמנת לפוסלו. ויש לולד חזקת כשרות (רמ"א).
פוסק השולחן ערוך, האומר על עצמו שהוא ממזר, נאמן לאסור את עצמו על בת ישראל, ואסור בממזרת עד שייוודע ודאי שהוא ממזר. והסביר הבית שמואל באות נג, שהטעם לכך הוא משום שאדם קרוב אצל עצמו ולכן אינו נאמן להעיד על כך. אולם, משום ד"שויא אנפשיה חתיכה דאיסורה", הוא אסור בבת ישראל.