פוסק השולחן ערוך הוא אומר: אשתי הפילה בתוך עשר שנים, כדי שתמשיך ליישב עמו; והיא אומרת: לא הפלתי, היא נאמנת.
פוסק השולחן ערוך הוא אומר: אשתי הפילה בתוך עשר שנים, כדי שתמשיך ליישב עמו; והיא אומרת: לא הפלתי, היא נאמנת.
פוסק שהולחן ערוך שבכל הטענות שהיא טוענת שהפילה או שטוענת שלא הפילה, יכול הבעל להשביעה שבועת היסת, שלא הפילה, או שהפילה ג' פעמים, שבטענה זו יתחייב ליתן לה כתובה.
פוסק השולחן ערוך, שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה, והוציאה, מותרת להינשא עם השני. שהתה עם השני עשר שנים ולא ילדה, דינא עמו כדינה עם הראשון.
פוסק השולחן ערוך גירשה השני, לא תינשא לשלישי שאין לו בנים, ומבאר בבית שמואל על פי התוספות שהטעם הוא כי לעניין נישואין קיימא לן כרבי, שחזקה בשתי פעמים.
פוסק השולחן ערוך, שהתה עם השלישי עשר שנים ולא ילדה, וגם לא גבתה כתובה משני הבעלים הראשונים, אם לא גבתה שוב אינה יכולה לגבות, ואם כבר גבתה לא תחזיר.
פוסק השולחן ערוך, הוציאה השלישי בלא כתובה, ונישאת לרביעי וילדה, אינה יכולה לגבות כתובה מהשלישי, דשמא עתה נתרפאה.
כל הנושא אישה בעבירה, אפילו באיסור דרבנן כגון "שניות", כופין אותו להוציא. ביאור המושג "שניות" – הכוונה הוא הנשים שאסרום חכמים, כדי להרחיק את האדם מן העריות האסורות מן התורה.
וכתב הרמ"א על פי הרא"ש והטור, כיוון דאיכא פלוגתא דרבוותא, ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים, שלא יהא הגט מעושה.
עוד מוסיף בבאר היטב בשם המשפטי שמואל וגם יזהירו את האיש והאישה שלא יתייחדו, והאישה לא תדור בשכונתו ולא תיתן מעות מידה לידו. ובספר סדר הגט כתב שנהגו לקרוע את הגט לאחר נתינתו לאשה.
פוסק השולחן ערוך על פי רבנו פרץ, אם נשבע הבעל ליתן גט, טוב שיתירו לו קודם, שלא יהא דומה לאונס; אך ערבון ייתן, אם ירצה.