פוסק השולחן ערוך, שבין רוב גויים ובין מיעוט גויים ורוב ישראל, הוולד ספק גוי, ולכן אם קידש אישה צריכה גט מספק, כי מעלה עשו ביוחסין. והפתחי תשובה באות מב הוסיף בשם הקהילת יעקב שכאשר יש רוב גויים צריכה גט רק לחומרא, לכן אם קידשה ישראל לאחר שקידשה האסופי, צריכה מהשני גט מוודאי.
מיהו אסופי ומה דינו לעניין יוחסין, והאם נדרשת הוכחה לעניין יחוסו? פוסק השולחן ערוך, אסופי, [ביאור אסופי - תינוק שאספו אותו בשוק, ולא יודעים מי הוריו.] כשאין הוכחה שלא הושלך כדי למות, הוי ספק ממזר.
פוסק השולחן ערוך, שאסופי שלא התגייר, דהיינו לא טבל ולא הטבילהו בית הדין כשרוב העיר גויים, מאכילו מאכלות אסורות. היו רובן ישראל, מחזירים לו אבידתו כישראל. מחצה על מחצה: מפקחין עליו את הגל בשבת, ומצוה להחיותו, דהיינו לפרנסו כישראל (רמב"ם).
פוסק השולחן ערוך, נשים שילדו בבת אחת, אשת כהן ולוי וישראל וממזר, נאמנת המיילדת לומר: זה הבן כהן הוא, או לוי, או ממזר, מפני שלא הוחזק ואין אנו יודעים ייחוסם.
פוסק השולחן ערוך, שנשואים בין ספק ממזרים אסורים, כגון שתוקי ואסופי, אסורים זה עם זה, ואם נשאו יתגרשו, והולד ספק כאבותיו. ואין להם תקנה, אלא שיישאו גרים, והולד ילך אחר הפגום.
כתב הרמ"א בשם הבית יוסף שמצא כתוב בתשובת רבינו שמשון. הקראים הם ספק ממזרים ואסור להתחתן איתם, ואין מקבלים אותם חזרה ליהדות. והטעם שלא מקבלים אותם ליהדות בחזרה
פוסק השולחן ערוך, סוטה, היינו כשהיה קינוי וסתירה, והאשה לא שתתה "מים המרים", אסורה על בעלה עד שתשתה. והסביר הבית שמואל אות ב, שהוא הדין לאחר שנחרב בית המקדש, שלא שותים, ממילא היא אסורה לבעלה.
פוסק השולחן ערוך, גירשה בעלה על פי עדי כיעור, ונשאת לאחר, והתגרשה ממנו (דהיינו, הפסיקה אחר), האיסור להינשא לנחשד במקומו עומד, ואם בכל זאת נשאת לו, לא תצא, גם אם אין לה בנים ממנו.
כתב השולחן ערוך יש אומרים שאם באו עדים שאשת איש זינתה, צריכים דרישה וחקירה. וכתב בבית שמואל אות טז שאם העידו בלא דרישה וחקירה, יכולים לחזור בהם מעדותם. בעדות שמת בעלה (יבמות דף קכב עמוד ב), לדעת ר' עקיבא צריך דרישה וחקירה. לדעת ר' טרפון, אין צריך
כאשר נאסר על איש להתחתן עם אישה האם יכול לגור איתה באותו מבוי, והאם יכולה לשמשו? כתב השולחן ערוך בסעיף ז, כל האסורים עליו לכנס, לא ידורו באותו מבוי, וכל שכן שלא תשמשנו.