^{המקדש בפסולי עדות דאורייתא או דרבנן האם מקודשת?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן מב סעיף ה)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{המקדש בפסולי עדות דאורייתא או דרבנן האם מקודשת?}

^{פוסק השולחן ערוך, המקדש בפסולי עדות מדאורייתא אינם קידושין. המקדש בפסולי עדות דרבנן, צריך לחזור ולקדשה בפני עדים כשרים, או לגרשה מספק. ואפילו אם האישה מכחישה ואומרת שלא קידשה כלל, כופים אותו לתת לה גט, וכתב בבית שמואל באות י"ח על פי הרמב"ם שכופים אותה לקבל גט.}

^{קידש בפני עדים פסולים מדרבנן, וכעת חוזר ומקדש בפני עדים כשרים, האם צריך לחזור ולברך?}

^{כתב הבית שמואל באות י"ז שאין צריך לחזור ולברך, ונראה טעמו משום ספק ברכות להקל.}

^{קרובים מן האם או דרך אישות, האם פסולים לעדות מהתורה או מדרבנן? [ביאור: קרוב מן האם - כגון דודו מאמו. דרך אישות - כגון גיסו מצד אשתו.] ומה הדין בשעת הדחק?}

^{דעה א': פסולים מהתורה (רמב"ן, רשב"א).}

^{דעה ב': פסולים רק מדברי סופרים (רמב"ם, הרמ"א בי"א). לדעת התשב"ץ גם לדעת הרמב"ם פסול מהתורה, וכוונתו רק שאינו במניין המצוות. לדעת הבית יוסף, אם טרם נשאת לאחר, יש לחוש לדעת הרמב"ם. רבי עקיבא איגר כותב, שדברי הרמ"א שיש אומרים שקרובי האם אסורים רק מדרבנן, הוא רק לחומרא שלא בשעת הדחק, אך במקום דחק לדעתו יש לסמוך להקל כדעת רוב הפוסקים, ולא לחשוש לקידושין (פתחי תשובה באות כ).}

^{המקדש בפסולי עדות דאורייתא, אינן קידושין, ואילו המקדש בפסולי עדות דרבנן ספק מקודשת, באר מהי המחלוקת?}

^{דעה א': אינה מקודשת כלל, כי כל המקדש על דעת רבנן מקדש (רי"ף).}

^{דעה ב': המקדש בפסולי עדות דרבנן או עדים שהם ספק פסולי תורה, אם רוצה לכנוס חוזר ומקדש בעדים כשרים ואם לא רצה לכנוס צריכה גט מספק כן פסק הרמב"ם, וכן פסק בשולחן ערוך ואפילו כפרה האשה ואמרה: לא קדשתני, כופין אותו ליתן גט.}

^{האם דין קידושין ספק דומה לדין המקדש בעדים פסולים מדרבנן, ומה צריך לעשות אם רוצה לקדשה או לגרשה, ומה הדין אם קידשה אחר ולאחר מכאן רוצה לחזור לראשון ומדוע?}

^{פוסק השולחן ערוך, שדין קדושי ספק שווה לדין המקדש בפסולי עדות דרבנן שהווי ספק, ולכן אם רצה לכנוס חוזר ומקדש וודאי, ואם לא רצה לכנוס צריכה גט ממנו מספק. ואם לא גירשה, ועמד אחר וקידשה, הרי היא מקודשת לשני מספק, וצריכה גט משניהם, או גט מהראשון והשני ישאנה, אבל אסור לה לגרש את השני ולשאת את הראשון. ובבאר הגולה באות ל, ביאר שהטעם הוא שלא יאמרו שהוא מחזיר גרושתו.}

^{קידשה אחר לאחר שנתקדשה לראשון בעדים פסולים דרבנן האם מקודשת לשני מעיקר הדין?}

^{דעה א: מקודשת לשני, כי כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש, וחכמים פסלו את קידושי הראשון, וממילא מקודשת רק לשני הכשר (רי"ף).}

^{דעה ב: מקודשת לשני לחומרא וצריכה גט (בית יוסף).}

^{דעה ג: מדברי הרמב"ם והשולחן ערוך המתייחסים דווקא לקידושי ספק פסולים דאורייתא, שאם קדשה אחר מקודשת לשני מספק. משמע שדווקא בספק, אך אם נתקדשה בפסולי עדות דרבנן, ואחר כך קידשה אחר, מקודשת לראשון מדאורייתא וקידושי השני אינם תופסים כלל, כי מדאורייתא, היא כבר נתקדשה לראשון, אולם הבית יוסף הביא תשובת מצאתי כתוב, שבכל קידושין שאינם כשרים כדין, קידושי האחר תופסים לחומרא, לפי שכל המקדש על דעת רבנן מקדש בית שמואל באות י"ט ומשמע שכך הכריע לבסוף הבית שמואל להלכה כדעת הבית יוסף.}

^{קידושין בפני פסולי עדות מדרבנן, והקידושין עצמם דרבנן האם חוששים לקידושין?}

^{כתב הרמ"א שיש אומרים הא דאמרינן המקדש בפסולי עדות דרבנן חוששין לקידושין, היינו בקידושי דאורייתא, אבל בקידושי דרבנן ועדים פסולים מדרבנן, אין חוששין לקידושין כלל (בית יוסף בשם הרשב"ץ בתשובה): וביאר בחלקת מחוקק באות י"ח שדין זה שייך כגון בקידושי קטנה שלא בפני אביה, והעדים פסולים מדרבנן, שלא חוששים כלל.}

^{המקדש קידושין בכסף בפני עדים שהם קרובים מהאם האם חוששים לקידושין?}

^{בפתחי תשובה באות כ"ה הביא, שבשו"ת שב יעקב כתב, שהמקדש בכסף בפני עדים הקרובים מהאם, ממה נפשך אינה מקודשת. או כי העדים פסולים מדאורייתא, וגם אם נאמר שהם פסולים רק מדרבנן, כדעת הרמב"ם, הרי לדעת הרמב"ם קדושי כסף הם גם כן רק מדרבנן. אבל רבי עקיבא איגר דחה וכתב שקידושי כסף הם ודאי מהתורה, ואין לשני ספקות ההלו אותו משקל.}

^{אדם החשוד על העריות ואין עדים, האם פסול להעיד בנושא גירושין וקידושין ומדוע?} 

^{פוסק הרמ"א, שאדם החשוד על העריות, אף על פי שאין עדים שבא על הערוה, רק שחשוד בעלמא, פסול לעדות אישה בין לעניין קידושין ובין לעניין גירושין.}

^{גירסת העיטור: פסולים לגרש אך כשרים לקדש, שכן בעדות קידושין הוא אוסר אותה גם על עצמו, לכן רק בגירושין שבעדותו הוא מתיר אותה לעצמו, חוששים שמשקר.}

^{הרמב"ם, רא"ש, רמ"א: פסול בין לקדש ובין לגרש. ובנושאי הכלים תמהו מדוע, הרי להלכה לא חוששים ל"מים גנובים ימתקו" (כמבואר בנדרים דף צא עמוד ב), ומדוע יפסל להעיד על קידושין, שאוסר אותה עליו.}

^{הבא על הערווה ויש עדים על כך האם נפסל לעדות?}

^{הבא על הערווה בעדים: לדעת הפוסקים כרב ששת בסנהדרין דף כו עמוד ב, פסול לכל עדות מהתורה. כי אף שאינו רשע דחמס, דהיינו, אינו חשוד על הממון, מכל מקום מכיוון שהוא רשע וחייב מלקות, יש לפוסלו לכל עדות. ולמקצת הפוסקים שפסקו כרב נחמן, כשר מהתורה, כיוון שיצרו תוקפו, ורק לעדות אישה נפסל מדרבנן.}

^{מי שמנשק ומחבק לערווה או מי שמתייחד אם אישה שאסורה לו, האם פסול לעדות?}

^{כתב הבית שמואל באות כ, שאדם שמחבק ומנשק לחייבי כריתות ומיתות בית דין, דינו כבא על הערווה. ופסול לעדות, ואם מתייחד, דינו כמי שרק חשוד בעלמא, שהביא הרמ"א להלכה שפסול לעדות אישה בין לעניין גירושין ובין לעניין קידושין.}

^{המקדש בפני פסולי עדות דאורייתא מכח רשעתן, כגון לפני אנוסים שיכולים להימלט ואינם עושים כן, או לפני שאר רשעים האם חוששים לעדות?}

^{הרמ"א הביא שיש בזה מחלוקת:}

^{דעה א': לדעת ר"י מינץ, חוששים לקידושין שמא חזרו בתשובה. לעומת זאת, לדעת המהר"ם פדוואה והבית יוסף, לא חוששים קידושין, כי לא חוששים שמא חזרו בתשובה (רמ"א).}

^{דעה ב': אין מחלוקת, לדעת שניהם לא חוששים לקידושין, והר"י מינץ שחושש, עוסק במקרה שחזרו לבסוף בתשובה, לכן חוששים שליבם היה תמיד לשמים. ואינו דומה למקדש על מנת שהוא צדיק, שחוששים שהרהר בתשובה, הואיל ושם בגלל שהתנה כך יש רגליים שהרהר בתשובה. בית שמואל וחלקת מחוקק.}

^{האנוסים שהוצרכו להמיר דתם מכח היראה, האם פסולים לעדות ומתי?}

^{כתב הרמ"א שהאנוסים שהוצרכו להמיר דתם מכח היראה, ואינם יכולים להימלט על נפשם, ובצנעה מקיימים מצוות - כשרים לעדות. וכתב החלקת מחוקק באות ט"ז, שאם יכולים האנוסים להימלט ולא נמלטים, הרי הם פסולים לדעות.}

^{המגלח בתער האם פסול לעדות ומדוע?}

^{כדי להיפסל לעדות, צריך שידע שהמעשה אסור, ואם אינו יודע, כגון המגלחים בתער, שהתפשט בהרבה מקומות, וההמון חושב שמותר, כשר לעדות (פתחי תשובה באות י"ח).}