ממזר שבא על גויה מה דינו של הוולד ומדוע, ומה הדין אם התגייר?
פוסק השולחן ערוך בסעיף כ, שממזר שבא על גויה הוולד גוי. והטעם לזה הוא משום שקידושין אינן תופסין, לכן הולכים אחר האם המולידה, והולד גוי. ואם התגייר, הרי הוא כישראל. והוא הדין גוי שבא על אמו שהוולד גוי כמו שפסק השולחן ערוך בסעיף כא, והטעם לזה כתב החלקת מחוקק באות א, משום דלא גרע משאר גוי.
ממזר הבא על שפחה שטבלה לשם עבדותוקבלה עליה מצוות שחייבת בהם, מה דינו של הוולד?
עוד פוסק השולחן ערוך בסעיף כ, ממזר הבא על שפחה שטבלה לשם עבדות וקבלה עליה מצוות שחייבת בהם הולד עבד, ואם השתחרר, הרי הוא בן חורין. משום כך ממזר נושא שפחה לכתחילה, כדי להתיר בניו לאחר שישתחררו, ויהיו מותרים בישראל.
מדוע התירו לממזר לשאת שפחה?
דעה א: האיסור לשאת שפחה הוא מדאורייתא שנאמר – "לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל", אולם האיסור הוא רק לכשר, אך ממזר שיצירתו בעבירה קדש ועומד הוא, ומותר בשפחה ובעבד כך כתבו רבינו תם והר"ן.
דעה ב: האיסור לשאת שפחה הוא רק מדרבנן, ולממזר התירו משום תקנת הולד - במקום שיוכל להכשיר בניו. ולא התירו לממזרת לשאת עבד, במקום שהוולדות יישארו ממזרים (רמב"ם). וכתב הביאור הגר"א באות יט שהאיסור של "לא יהיה קדש", מתייחס לפנוי הבא על הפנויה.
האם ספק ממזר מותר בשפחה?
דעה א: מותר בשפחה (רמב"ן, רדב"ז). לכאורה לשיטת הרמב"ם שיש להתיר משום תקנת הולד.
דעה ב: אסור בשפחה (רשב"א, ר"ן, רש"ך). לכאורה לשיטת ר"ת לפי שאינו קדש ודאי, וספיקא דאורייתא לחומרא.
האם יש פתרון לספק ממזר כדי שבניו יהיו כשרים?
גדול אחד נתן פתרון שילדיו יהיו כשרים. שאדון השפחה ישחררנה על תנאי שתנשא לכשר. לכן אם הוא ממזר השפחה לא קיימה את התנאי והרי היא כשפחה שנישאת לממזר שילדיה כשרים לאחר שישתחררו מעבדות. ואם הוא כשר, הרי שהשפחה משוחררת וממילא ילדיה כשרים (רבי עקביא איגר, פתחי תשובה אות כד).