ארוסה שמרננים אחריה שזינתה עם ארוסה ועם אחרים מה דין הוולדות?
כשהעם מרננים אחריה שזינתה אם ארוסה ואם אחרים בבית שמואל באות מח. ובחלקת מחוקק באות כט ביארו את המחלוקת שיש בזה:
דעה א: פוסקים כלישנא הראשונה בגמרא (יבמות דף סט עמוד ב) שכאשר ידוע שהארוס בא עליה, או שהארוס מודה שנבעלה לו והארוסה חשודה מעלמא, הולד ספק ממזר, כי כשם שהפקירה עצמה לארוס, כך הפקירה עצמה לאחרים וכן פסקו הרמב"ם, והשולחן ערוך להלכה. ודווקא אצל הבעל אומרים, "רוב בעילות אחר הבעל", ולא ביחס לארוס. כל זה דווקא כשמרננים עליה, שקרוב לוודאי זינתה, אבל בקול בעלמא, הולד כשר.
דעה ב: פוסקים כלישנא השנייה בגמרא, שגם בחשודה מעלמא, אם ידוע שבא על הארוס, תולים בו והולד כשר כן פסקו הרשב"א, והרא"ש).
כשנבדקה הארוסה ואמרה לארוס נבעלתי, האם נאמת ומה דין הוולד?