^{גר ועבד משוחרר שהתחתנו עם ממזרת מה דין הוולד?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיף כב)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{גר ועבד משוחרר שהתחתנו עם ממזרת, או ממזר שהתחתן עם גיורת ושפחה משחוררת, מה דין הוולדות, ומה הטעם לכך?}

^{פוסק השולחן ערוך, שנישואי גר ועבד משוחררים לממזרת, ונשואי ממזר לגיורת ושפחה משוחררת, מותרים. אולם הולד ממזר, כי האיסור על ממזרים, הוא לבוא בקהל, וגרים ועבדים משוחררים אינם נקראים קהל, אף שראויים לבוא בקהל. אולם מכיוון שהקידושין תופסים, אף על פי שאין עבירה, הולכים אחר הפסול. וכתב הבית שמואל באות לה, שמותרים להינשא רק מצד איסור ממזרות, אולם למעשה אסור, משום שיש איסור להרבות ממזרים בישראל. נראה שאין כוונתו לאיסור ממש, שהרי הרמב"ם והשולחן ערוך כתבו בפירוש שמותר, אלא כוונתו שאין זו תקנה טובה להרבות ממזרים בישראל.}

^{האם מותר לגר עמוני להתחתן עם ממזרת?}

^{בגמרא (קידושין דף עד עמוד ב) מובא גם דעה האוסרת גר עם ממזרת, כי גר ראוי לבוא בקהל וממזר אינו ראוי. אולם נשואי גר עמוני עם ממזרת, אפילו לדעה שגר אסור בממזרת, גר עמוני שאינו ראוי לבוא בקהל לכולי עלמא מותר בממזרת. והולד יהיה ממזר עמוני ומותר בשפחה. חלקת מחוקק.}

^{האם גר עמוני מותר בשפחה?}

^{החלקת מחוקק הסתפק בדין זה, והבית שמואל באות לה כתב, שנראה שהדין תלוי במחלוקת הרמב"ם ורבינו תם, שלדעת הרמב"ם מותר כדי להכשיר את זרעו. ולדעת ר"ת אסור, כי יצירת העמוני לא היתה בעבירה, וגר סתם אסור בשפחה, והוא הדין גר עמוני המוזהר בכל המצוות. אולם הפתחי תשובה באות כה, כתב שבתשובת "ברית אברהם" מובא, שאולי גם לדעת הרמב"ם אסור, כי בעמוני בניגוד לממזר, בנותיו וכל צאצאי בנותיו, מותרות לבוא בקהל, ואין צורך להכשירם על ידי נישואין לשפחה. לעומת זאת, הרמ"ע מפאנו ושער המלך בשם הרשב"א כתבו שמותר, אף על פי שאיסור נשואי ישראל לשפחה הוא מדאורייתא.}

^{עד מתי מותר לגרים להינשא לממזרים?}

^{דעה א: לדעת הרא"ש עד עשרה דורות.}

^{דעה ב: ולדעת הרמב"ם עד שישתקע שם גירות ממנו. מחלוקת זו הובאה בשולחן ערוך.}