אשת איש שאומרת שהוולד אינו מבעלה מה דין הוולד?

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיף כט)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{אישה שאומרת שהוולד אינו מבעלה מה דין הוולד, ומדוע, והאם דין זה שייך גם במקרה שזינתה?}

^{פוסק השולחן ערוך, אשת איש שאומרת על העובר שאינו מבעלה, אינה נאמנת לפוסלו. ויש לולד חזקת כשרות (רמ"א). וכתב הבית שמואל אות נ שדין זה הוא, גם אם ידוע שהאשה זינתה.}

^{ארוסה שאומרת על בנה שהוא ממזר, והארוס אומר שהוא ממנו, ושלא זזה ידו מתוך ידה (רמ"א), מה דין הבן?}

^{דעה א: הולד ספק ממזר (נימוקי יוסף וכן כתב הרמ"א כדעת יש אומרים). והטעם הוא, כי כבר אין על הולד חזקת כשרות.}

^{דעה ב: הארוס נאמן (נימוקי יוסף וכן כתב הרמ"א כויש אומרים). כי האב נאמן לפסול את בנו, וכל שכן להכשירו. כך גם האישה אינה נאמנת לפסול את בנה כנגד האב, בין שטוענת שזינתה ברצון ובין שטוענת שנאנסה (ריטב"א, בחלקת מחוקק אות ל, ובית שמואל אות נא).}

^{כשאומרת הארוסה שהבן ממזר והארוס אינו מכחישה או שאינו נמצא, מה דינו של הבן?}

^{כתב הבית שמואל אות נא, שאם הארוס אינו מכחישה או שאינו כאן, הולד ספק ממזר, והארוסה אינה נאמנת לפוסלו וודאי.}

^{נבעלה לארוס ואינה נחשדת מאחרים, מה דינו של הוולד?}

^{נבעלה לארוס ואינה נחשדת מאחרים, כתב הבית שמואל באות נא, שלכולי עלמא הארוסה אינה נאמנת לפסול אותו.}

^{אב שאומר על העובר שאינו ממנו, או על אחד מבניו שאינו בנו האם נאמן לפוסלם?}

^{דעה א: האב נאמן מדין "יכיר" לומר על בנו הקטן שהוא הבכור, נמצא שהגדולים יותר ממזרים, ואינו נאמן לומר ישירות על בנו שהוא ממזר, רק יכול לומר על אחד שהוא בכורו, וממילא הגדולים יותר יהיו ממזרים (כך פסקו בעל הלכות גדולות ורבינו תם).}

^{דעה ב: האב נאמן אף לומר ישירות על המוחזק כבנו, שאינו בנו, והוא ממזר ודאי (כך פסקו הרמב"ם. ר"י. וכן פסק בשולחן ערוך).}

^{כשהאב אומר על העובר שאינו ממנו, האם חוששים שהאישה נבעלה לגוי?}

^{דעה א: הולד ממזר ודאי, אלא אם היא עצמה טוענת שנבעלה לגוי (טור, וכן פסק בשולחן ערוך). והבית שמואל תמה לשיטה זו שלא חוששים שנבעלה לגוי, מדוע כשטוענת שנבעלה לגוי נאמנת להכשיר, מכל מקום משמע שפוסק כמותם.}

^{דעה ב: חוששין שמא נבעלה לגוי, ולכן כשהבעל אומר שהוולד אינו ממנו, הוא רק ספק ממזר (רמב"ם, פרישה. נודע ביהודה. רבי עקיבא איגר. בית מאיר). כלל אין כאן מחלוקת, ולדעת כולם חוששים שמא נבעלה לגוי. והטור עוסק במקרה שהאישה מכחישה וטוענת שהתעברה מהאב, ולכן לא תולים בגוי (נודע ביהודה. רבי עקיבא איגר. ופתחי תשובה אות לו).}

^{כשהאשה טוענת שנבעלה לגוי מה דינו של הוולד, ומה הדין שהאיש טוען שנבעלה לישראל?}

^{פוסק השולחן ערוך, שכשהאישה טוענת שנבעלה לגוי, הולד כשר, כי הבעל בדרך כלל אינו יכול להכחישה. אולם, אם הבעל טוען שאשתו נבעלה לישראל והאשה מכחישה, ישנה מחלוקת:}

^{דעה א: הבעל נאמן לטעון שאשתו נבעלה לישראל, ובמקרה כזה הולד ממזר, כי התורה האמינה לאדם על בן אשתו הנשואה לו, הואיל והוא בחזקת אביו - אף שלטענתו אינו אביו (תרומת הדשן. רמ"א. נודע ביהודה בדעת הרמב"ם). הרמב"ם כתב, שהריהו בחזקת ממזר, וביארו הבית שמואל והנודע ביהודה, שכוונתו לספק ממזר, שמא נבעלה לגוי. אולם הנודע ביהודה מדייק ברמב"ם שאם האב אומר, "אינו בני וממזר הוא" – הריהו ממזר וודאי.}

^{דעה ב: כשטוען שהוא אינו האב, הריהו כאיש זר, ושוב אינו נאמן לטעון ממי נתעברה, אלא רק לומר שאינו ממנו, והיא תהיה נאמנת לומר שנבעלה לגוי (רבי עקיבא איגר, מובא בפתחי תשובה אות מ).}

^{כשיש לבן האיש בנים היינו נכדים של האיש, האם נאמן לפוסלו?}

^{פוסק השולחן ערוך, כשיש לבנו בנים, אינו נאמן לפסול, אפילו את בנו. ואם מעיד שכל בניו ממזרים, ולחלקם יש כבר ילדים משל עצמם אינו נאמן גם על אלו שאין להם ילדים (מהר"ם פדוואה, פתחי תשובה אות לט). כי דין "יכיר" מתייחס רק לבנו ולא כשיש לכך השלכות לאחרים.}

^{החזיק את בנו ככשר האם נאמן לאחר מכאן לפוסלו, והאם רשאי להכשירו ובאיזה תנאי?}

^{לאחר שהחזיק את בנו ככשר, אינו נאמן לפוסלו, אלא רק בעדים (רמ"ה. ר"י. רמ"א). בכיוון ההפוך, מממזר לכשר, אם נתן אמתלא טובה רשאי (מהר"ם. רמ"א). כגון שמסביר שלא רצה לתת מזונות.}

^{טענו נגד אדם פנוי שהוולד ממנו, ואמר שהוולד מאחר והוא ממזר, האם נאמן?}

^{האב נאמן על בנו רק כשהוא בחזקת אביו, כגון באשתו הנשואה לו, אבל פנויה האומרת שבנה מפלוני וכשר, והלה טוען שהוולד מאחר ממזר. הוא אינו נאמן לפוסלו, והיא נאמנת להכשירו (תרוה"ד, רמ"א).}

^{אלו נסיבות הובאו בפתחי תשובה אות מ בשם רבי עקיבא איגר להכשיר את הוולד?}

^{צירוף נסיבות להכשיר, במקרא שבא לפניו פסק רבי עקיבא איגר בצרוף שלש דעות מקילות שלא התקבלו להלכה:}

^{1. האב נאמן לומר שבנו ממזר, רק כשמעיד על בן אחר צעיר ממנו שהוא הבכור, מדין "יכיר" (בה"ג).}

^{2. הבעל נאמן לומר שאינו בנו, רק כשהאישה אינה מכחישה אותו, כגון שמתה, אך אם היא מכחישה אותו אינו נאמן (תוספות רי"ד).}

^{3. הנאמנות הוא רק כאב לפסול את בנו, אך כיוון שאומר שאינו בנו, כבר אינו נאמן לפוסלו, אלא רק לומר שאינו בנו (ריא"ז).}