כאשר נאסר על איש להתחתן עם אישה האם יכול לגור איתה באותו מבוי?


איסור נישואין במקרים שונים

(שולחן ערוך אבן העזר סימן יא סעיפים ה-ח)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.

 

נטען שבא על שפחה, או גויה, ונתגיירה או נשתחררה, האם מותר לו להתחתן איתה, ומה הדין אם כבר התחתן איתה? והאם מותר לו להחזיר אותה לאחר שגירשה?

כתב השולחן ערוך בסעיף ה, נטען שבא על שפחה, או גויה, ונתגיירה או נשתחררה, לא יכנוס, ואם כנס, לא יוציא. וכתב הבית שמואל באות יז בשם הנימוקי יוסף שדין זה שייך אפילו אם יודעים שבא עליה. וכתב הרמ"א שאם גירשה, אסורה לחזור אליו, אלא אם היו לו בנים ממנה, כדי שלא יצא לעז על הבנים.


גוי ועבד שבאו על בת ישראל, ולאחר מכאן נתגייר הגוי או השתחרר העבד, האם מותר לו לישא את אותה בת ישראל?

כתב השולחן ערוך בסעיף ו, גוי ועבד שבאו על בת ישראל, ונתגייר הגוי והשתחרר העבד, הרי זה לא ישאנה, ואם כנס, לא יוציא.


כאשר נאסר על איש להתחתן עם אישה האם יכול לגור איתה באותו מבוי, והאם יכולה לשמשו?

כתב השולחן ערוך בסעיף ז, כל האסורים עליו לכנס, לא ידורו באותו מבוי, וכל שכן שלא תשמשנו.


התרו באיש שאסור לו להתחתן עם אישה מסוימת, ועבר על ההתראה והתחתן איתה האם מוצאים אותה ממנו?

כתב השולחן ערוך בסעיף ח, שאם התרו בו, ועבר וכנס, לא מקרי דיעבד, ומוציאים אותו ממנה. 

דעה א: כתב הבית שמואל באות יח, שכל זה דווקא בנחשד באשת איש, שיש חשש איסור, מוציאין מבעלה, אך כשיש רק לזות שפתיים, אינו חייב לגרשה.

דעה ב: והחלקת מחוקק באות יב, כתב שגם בלזות שפתיים אין נראה להקל, דאין להקל על פושעים.


אדם שגירש אישה כדי שישאנה חברו, האם הדבר מותר?

כתב הרמ"א שאדם שמגרש אשה כדי שישאנה חבירו, אסור לחברו לישא אותה, וכמו שנתבאר בסימן קמג סעיף טו.