^{האם גרושה ואלמנה צריכות להמתין 90 יום לפני שיתחתנו ומדוע?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן יג סעיף א)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{האם גרושה ואלמנה צריכות להמתין תשעים יום לפני שיתחתנו ומדוע?}

^{פוסק השולחן ערוך גרושה ואלמנה צריכים להמתין תשעים יום, חוץ מיום הגירושין והמיתה ויום האירוסים, כדי להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני. מקור הדין וטעם האיסור (בגמרא מסכת יבמות דף מב עמוד א): לדעת שמואל: נאמר "להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך" - להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני, וכן פסק השולחן ערוך. ופירש רש"י שם שאין שכינה שורה אלא על הוודאיים שזרעם מיוחס. לדעת רבא: גזירה שמא ישא אחותו מאביו.}

^{הדין שגרושה ואלמנה צריכות להמתין תשעים יום הוא מדרבנן או מדאורייתא?}

^{דעה א: נראה שהלכה כרבא, והגזירה דרבנן. ואפילו לדעת שמואל נראה שהפסוק הוא רק אסמכתא והחיוב הוא מדרבנן (בית שמואל אות א, וכן סוברים הברכי יוסף, השבות יעקב והמשנה למלך).}

^{דעה ב: מלשון הרמב"ם נראה שבאשה הראויה ללדת האיסור הוא מדאורייתא, וחכמים גזרו גם על שאינה ראויה ללדת (רדב"ז).}

^{האם מותר לגרושה ואלמנה להשתדך בתוך תשעים ימי ההמתנה, והאם צריך הארוס להישבע שלא יכנס לבית המשודכת, או מינקת חברו?}

^{כתב הרמ"א בשם הבית יוסף שהביא תשובת הרא"ש ותרומת הדשן, שמותרת לעשות שידוכים ללא אירוסין רק שלא יכנוס עמה בבית ללא אירוסין מותר, רק שלא יכנוס עמה בבית, ונחלקו האם צריך להישבע שלא יכנוס אותה לבית.}

^{דעה א: צריך הארוס לישבע שלא יכנס לבית המשודכת. והוא הדין כשמשתדך במינקת חבירו (חלקת מחוקק אות א). הפתחי תשובה באות ב' הביא שהנודע ביהודה תמה על כך, אך כתב שכבר הורה זקן. לכן כתב שבמינקת, נראה שמספיק שישבע שיכנס לביתה רק עם שני שומרים. ובספר ישועות יעקב כתב שבמינקת גם אין צורך בשבועה.}

^{דעה ב: הארוס אינו צריך להישבע, סמכו על הרמ"א שהשמיט דין זה ערוך השולחן.}

^{ממתי מונים את תשעים ימי ההמתנה למגורשת, משעת כתיבית הגט או משעת נתינתו?}

^{דעה א: משעת כתיבת הגט כדעת שמואל בגיטין דף יח. ובירושלמי. וכן דעת הרי"ף. הרמב"ם. הרשב"א. וכן פסק השולחן ערוך אפילו אם הגט ניתן רק לאחר זמן, או על תנאי. כיוון שאיסור הייחוד הוא מעת הכתיבה.}

^{דעה ב: מונים משעת נתינת הגט רב בגיטן דף יח. ורא"ש, וכן פסק הרמ"א שראוי להחמיר כדעת זו. וכך נהגו בכל אשכנז וצרפת באר הגולה אות ה. אפילו אם כשנתן, אמר - לא תתגרשי עד זמן עתידי פלוני רבי עקביא איגר בשם הרשב"א. והטעם כי באיסורים פוסקים כרב, וטעמו של רב, שמא יגרש שתי נשים, ויכתוב להם את הגט בשני זמנים שונים, אך ייתן ביחד, ויתמהו האנשים כיצד אחת מותרת להינשא והשנייה עדיין לא.}

^{אישה שוודאי לא הייתה מעוברת האם גם צריכה להמתין תשעים יום, הבא דוגמאות?}

^{פוסק השולחן ערוך שגזירת חכמים שצריכה להמתין צ' יום בכל מקרה, ואפילו בתולה מן האירוסין. והביא השולחן ערוך מספר דוגמאות לכך: אפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין. קטנה. או זקנה. או עקרה. או אילונית. ואפילו בעלה במדינת הים. או סריס אדם. או חולה. או חבוש בבית האסורים. והמפלת אחר מיתת בעלה, צריכות להמתין תשעים יום. והטעם לזה שזוהי גזירת חכמים וחכמים לא חילקו בדבר.}