פוסק השולחן ערוך, מעשי ידי האישה הם כנגד מזונותיה, לפיכך אם אמרה איני ניזונות ואיני עושה שומעין לה, אך הבעל אינו יכול לומר כן לאשתו.
פוסק השולחן ערוך, מעשי ידי האישה הם כנגד מזונותיה, לפיכך אם אמרה איני ניזונות ואיני עושה שומעין לה, אך הבעל אינו יכול לומר כן לאשתו.
פוסק השולחן ערוך, שהאישה אינה יכולה לומר, אל תפדני ואל תאכל פירות מנכסי מלוג, [תיקנו פירות נכסי מלוג תחת פדיונה.] והטעם כדי שלא תתערב בין הגויים.
פוסק השולחן ערוך, שכל תנאי שהבעל והאישה עושים ביניהם תקף, חוץ משלושה דברים בהם התנאי אינו מועיל, והם: 1. עונתה, כי המתנה על מה שכתוב בתורה, בדבר שאינו ממון, תנאו בטל כן כתבו רש"י, תוספות, והרמב"ם.
האם מועיל תנאי להסתלק מהירושה בעודה ארוסה? דעה א: תנאי מועיל להסתלק מירושה, רק כשנעשה בעודה ארוסה. כך פסקו הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, והרמב"ן, וכן פסק בשולחן ערוך.
פוסק השולחן ערוך, שחייב אדם במזונות אשתו, בהתאם לכלל שעולה עמו ואינה יורדת, חייב להאכילה: 1. לפחות בהתאם למה שהוא אוכל בעצמו. 2. בהתאם לרמת החיים המקובלת בקרב בני משפחתה.
השולחן ערוך מביא את רשימת פרטי המזונות שעני שבישראל חייב לתת לאשתו, אבל יש לזכור שהעשיר חייב לתת לפי עשרו, ולא כפי שיבואר להלן מאחר ושיעור זה רק בעני שבישראל, להלן פרטי המזונות שחייב עני שבישראל ליתן לאשתו:
נשא אישה ולאחר מכאן נשתטית, האם חייב לתת לה מזונות ורפואה? פוסק השולחן ערוך, הנושא אישה ואחר כך נשתטית, חייב לזונה ולרפאה (רשב"א).
פוסק השולחן ערוך, מי שהלך בעלה למדינת הים, ובאה אשתו לבית הדין לתבוע מזונותיה, שלושה חודשים ראשונים מיום הליכתו אין פוסקים לה מזונות שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן, מכאן ואילך פוסקים לה מזונות.
פוסק השולחן ערוך, מי שנשתטה או נתחרש, פוסקים לאשתו תכשיטים. וכתב הרמ"א שגם מפרנסים את אשתו מנכסיו. ונאמרו שני טעמים בדבר: 1. שאף על פי שאין לה צורך להתקשט בפני בעלה, היא אינה חייבת להיות כל חייה ללא תכשיטים. חלקת מחוקק באות י"ט. 2. מפני שהבעל "יצא שלא לדעת", מסתמא ניחא ליה ורצונו היה שאשתו תתקשט (טורי זהב).
פוסק השולחן ערוך אם לפני שהלך למדינת הים, הפקיד או השאיל כלים ביד אחד (הנפקד), מוציאין מיד הנפקד למזונות אשתו. והסביר בבית שמואל באות י"ט שהטעם לכך הוא משום שנחשב כרשות הבעלים.
פוסק השולחן ערוך, אם לוותה האישה ואכלה, חייב בעלה לשלם . ומבאר בחלקת מחוקק באות כ"ו שזה דווקא כשלוותה בעדים, אפילו אם לוותה סתם מבלי לנמק, כל עוד היא טוענת עכשיו שלוותה לצורך מזונותיה ובעלה מודה שלא השאיר לה מזונות.