^{האם מוצאים מיד הנפקד או מיד השואל למזונות האישה?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע סעיף ז)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{האם מוצאים מיד הנפקד או מיד השואל למזונות האישה, ומה הטעם לכך?}

^{פוסק השולחן ערוך אם לפני שהלך למדינת הים, הפקיד או השאיל כלים ביד אחד (הנפקד), מוציאין מיד הנפקד למזונות אשתו. והסביר בבית שמואל באות י"ט שהטעם לכך הוא משום שנחשב כרשות הבעלים. עוד פוסק השולחן ערוך שמיד השואל, אין מוציאים . ומבאר בבית שמואל שהטעם הוא כיוון שהכלי משועבד לו למשך כל תקופת ההשאלה, ואין נפרעים למזונות האישה מנכסים משועבדים.}

^{צווה האיש לנפקד שלא ליתן למזנות אשתו מהפיקדון האם שומעים לאיש, ומה הדין אם הנפקד החזיר את הכלים לאיש לאחר שתבעתו האישה ומדוע?}

^{כתב הרמ"א שאפילו אם צווה הבעל לנפקד שלא ליתן (ר"י). דלאו כל הימנו (ביאור הגר"א באות כד). עוד כתב הרמ"א שאם הנפקד החזיר את הכלים לבעל, לאחר שהאישה כבר תבעה אותו בדין, חייב לשלם לה. כשאין לבעל ממה לשלם, והטעם הוא מדין מזיק שעיבודו של חבירו (חושן משפט סימן פו סעיף ה).}

^{תובעת האישה מזונות וישנם נכסים בני חורין, האם ניתן לגבות מנכסים אחרים שהם משועבדים, ומה דינו של סתם פיקדון?}

^{כתב הרמ"א שאין מוציאים מנכסים שהם ביד אחרים, כל זמן שיש נכסים אחרים בני חורין שאינם משועבדים. אולם, סתם פקדון נחשב כנכסים בני חורין שאפשר להוציאו מהנפקד גם כשיש נכסים אחרים, והכוונה כאן הוא רק לנכסים שיש לאחרים טענה עליהם (רשב"א, חלקת מחוקק, ובית שמואל).}

^{כשמוצאים מהנפקד לאיזה תקופה מוצאים ממנו, והאם נותנים כל מה שהוציאו מיד הנפקד לאישה?}

^{אופן ההוצאה: כתב הרמ"א כשמוציאים מהנפקד אין מוציאים אלא רק כדי מזונות האשה לששה חודשים, ולא יותר מכך, גם אם הנפקד רוצה בכך, כמו בדין אלמנה (המבואר בסימן צג בחלקת מחוקק באות מט) ולא נותנים לאשה את כל הכסף בבת אחת, אלא כל פעם רק מזון לשלושים יום (כמבואר בסימן צג סעיף ל), אך יש אומרים שכל זה רק במכירת קרקעות, שנמכרים באמצעות בי"ד, אך מיטלטלין מוכרים בכל פעם פריט אחד, שאין מטריחים את בית הדין לבצע מכירה בכל חודש (חלקת מחוקק שם).}