כתב השולחן ערוך מי שנולד מביאה עם אחת העריות, בין מחייבי מיתות בית דין ובין מחייבי כריתות. חוץ מהבא על הנידה שאף על פי שהוא פגום, אינו ממזר אפילו מדרבנן.
כתב השולחן ערוך מי שנולד מביאה עם אחת העריות, בין מחייבי מיתות בית דין ובין מחייבי כריתות. חוץ מהבא על הנידה שאף על פי שהוא פגום, אינו ממזר אפילו מדרבנן.
פירסה נדה, לאחר שבעלה הלך למדינת הים, וילדה לא השתהות חודשים האם זו ריעותא? כתב הפתחי תשובה באות טו שהאשה אינה מסולקת דמים, עד שיוכר הולד וזה כשלושה חודשים.
כתב השולחן ערוך אבל היא עצמה חוששין לה משום זונה, ולכן כהן חושש לה מדין תורה, וגם ישראל הרוצה להתרחק מן הכיעור.
פוסק השולחן ערוך, אישה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, והרי בעלה קיים, הולד מהשני ממזר גמור, ומותר בממזרת. ואם בעלה הראשון חזר ובא עליה קודם שגרשה השני, וילדה, הוא ממזר מדרבנן
חציו עבד וחציו בין חורין שבא על אשת האיש מה דין הוולד ומדוע? כתב השולחן ערוך, חציו עבד וחציו בן חורין שבא על אשת איש: דעה א: אין לוולד שנולד מהם תקנה, והוא אסור אף בשפחה.
פוסק השולחן ערוך בסעיף יח, ממזר או ממזרת שנשאו לישראל, הולכים אחר הפגום, והולדות ממזרים. והטעם לזה הוא שכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפגום (קידושין דף סו, עמוד ב).
פוסק השולחן ערוך בסעיף יח, ממזר או ממזרת שנשאו לישראל, הולכים אחר הפגום, והולדות ממזרים. והטעם לזה הוא שכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפגום (קידושין דף סו, עמוד ב).
פוסק השולחן ערוך, שנישואי גר ועבד משוחררים לממזרת, ונשואי ממזר לגיורת ושפחה משוחררת, מותרים. אולם הולד ממזר, כי האיסור על ממזרים, הוא לבוא בקהל, וגרים ועבדים משוחררים אינם נקראים קהל, אף שראויים לבוא בקהל.
פוסק השולחן ערוך, ישראל שנשא גיורת או גר שנשא בת ישראל, הולד ישראל לכל דבר ואסור בממזרת וכן הדין בגר שנשא בת ישראל. ובבית שמואל באות כג וכן בחלקת מחוקק הביאו שיש מחלוקת בגר שנשא בת ישראל:
פוסק השולחן ערוך, שצריכה להמתין שלושה חודשים בין מיתת הבעל לייבום, והטעם שמא האלמנה מעוברת מבעלה שנפטר, והיא אסורה על הייבם מדין אשת אח.
שתוקי - מלשון שתוק, שמשתיקים אותו כששואל מי אביו, משום שלא יודעים מי האב. הקדמה: מבואר ברמב"ם שמחמירים בשתוקי, משום מעלה עשו ביוחסין, וחוששין שמא נבעלה לממזר, אף על פי שהם מיעוט.