אישה שהלך בעלה למדינה הים ונשאת האם בניה מהאיש השני ממזרים, ומה דין בנייה מהאיש הראשון, ומה הדין אם חזר ובא עליה הראשון?
פוסק השולחן ערוך, אישה שהלך בעלה למדינת הים, ונשאת, והרי בעלה קיים, הולד מהשני ממזר גמור, ומותר בממזרת. ואם בעלה הראשון חזר ובא עליה קודם שגרשה השני, וילדה, הוא ממזר מדרבנן, ואסור בממזרת גמורה ומותר רק בממזרת מדרבנן כיוצא בו. וכתב הבית שמואל אות כז שהוולד אסור גם בספק ממזר דעלמא, שהוא ספק דאורייתא שקנסוה כדי שתדייק הרבה לפני שנישאת.
אישה שהלך בעלה למדינה הים ונשאת, באיזה מקרים מותרת לבעלה הראשון?
דעה א: גרשה השני, מותרת לבעלה הראשון, כי חכמים קנסוה להיחשב כאשת איש לשני, ממילא כשהתגרשה מהשני מותרת לחזור ראשון, כן פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך. והסביר הבית שמואל אות כז את הטעם לכך משום שכאן חכמים לא קנסוה, כי כשגרשה את השני ביטלה את המעשה האסור.
דעה ב: גם כשהתגרשה מהשני, הקנס בעינו עומד, אסורה לבעלה הראשון, והולד ממזר דרבנן, כדי שתדייק היטב לפני שנישאת, כדין הבא על אשתו סוטה (יבמות דף מט עמוד ב).
גרשה הראשון, וילדה מהשני האם הוולד מממזר?
כתב החלקת מחוקק אות ז שלדעת הטור הוי ממזר מדרבנן. אך בתשובת מהרלב"ח כתב שלדעת הרמב"ם הולד כשר. לעומת זאת הבית שמואל באות כז סובר שלכל הדעות הולד ממזר, כי עדיין לא בטלו מעשיה האסור, והקנס בעינו עומד.
כאשר בעלה במדינת הים ויש קול שהתגרשה, ואחר כך נולדו לה ילדים, האם הם ממזרים?
כתב הבית שמואל באות כז, בשם האור זרוע והדרכי משה שכאשר בעלה במדינת הים ויש קול שהתגרשה, ואחר כך נולדו לה ילדים לא אומרים שהיא עדיין נשואה לראשון ולכן ילדיה ממזרים, אלא אומרים שהתגרשה וילדיה כשרים.
ישראלית שהמירה דתה ונישאה לגוי, ונולדו לה ילדים ואחר כך חזרה לדת ישראל, האם חוששים שזינתה עם ישראל וילדיה ממזרים?
כתב הפתחי תשובה באות כג, שישראלית שהמירה דתה ונישאה לגוי, ונולדו לה ילדים ואחר כך חזרה לדת ישראל, אין חוששין שזינתה עם ישראל, אלא ילדיה כשרים, שאם היא הוחזקה לפושעת, כל ישראל מי הוחזקו, ועוד שבעלה משמרה.