קורס טוען רבני #לימודי טוען רבני
מידע רלוונטי ללימודי טוען רבני
האם צריך להמתין תשעים יום גם בנישואי טעות?
פוסק השולחן ערוך, נשאת בטעות למי שאסורה עליו, וכשנודע הוציאוהו בית הדין, צריכה להמתין. וכתב הבית שמואל שהטעם הוא כיוון שחשבה שהוא בעלה, לכן אינה מתנגדת להתעבר.
הצריכוה גט אחר מפני הלעז על הגט הראשון ממתי צריכה להמתין מגט ראשון או מגט אחרון?
פוסק השולחן ערוך, אישה שהתגרשה ויצא קול פיסול על הגט והצריכוה גט אחר מפני הלעז: דעה א: אינה צריכה להמתין אלא רק מהגט הראשון רבינו תם, והשולחן ערוך כדעת יש אומרים.
עבר וקידש בתוך תשעים יום מה דינו?
פוסק השולחן ערוך עבר וקידש בתוך צ' יום, היו מנדין אותו, ובטעם הדבר ישנה מחלוקת: דעה א: משום שעבר על גזירת חכמים, אך לא כופים לגרשה אפילו אם קידש במזיד. רמב"ם, שו"ת הר"ן. וכן פסק השולחן ערוך.
האם מותר לאדם להתחתן עם גרושה או אלמנה בתוך 24 חודשים מהלידה?
פוסק השולחן ערוך, גזרו חכמים שאסור לאדם לישא או לקדש מעוברת או מינקת חבירו, עד שיהיה לולד כ"ד חודש, לפי מנין החודשים מלאים וחסרים (רמ"א). חוץ מיום שנולד ויום שנתקדשה.
עבר ונשא בתוך כ"ד חודשים האם חייב לגרש?
פוסק השולחן ערוך, שאם עבר ונשא בתוך כ"ד חודשים, מעוברת או מניקה בתוך הזמן, מנדין אותו עד שיוציא בגט, אפילו היה כהן. ואם היה ישראל מחזירה לאחר כ"ד חודש.
האם אלמנה חייבת להניק את בנה עד סוף כ"ד חודשים?
פוסק השולחן ערוך, אַלְמָנָה שֶׁהָיְתָה מֵינִיקָה בְּנָהּ, יְכוֹלָה לוֹמַר: אֵינִי מֵינִיקָה אֶלָּא בְּשָׂכָר. וִיכוֹלָה הִיא לִתְבֹּעַ כְּתֻבָּתָהּ לְאַלְתַּר וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִנָּשֵׂא עַד סוֹף כ''ד חֹדֶשׁ. וְאֵין חִלּוּק בֵּין הִתְחִילָה לְהָנִיק אוֹ לֹא הִתְחִילָה
האם גרושה שלא הניקה בכלל יכולה להינשא בתוך 24 חודשים מיום שהתגרשה?
דעה ב: גם גרושה צריכה להמתין ריב"ש. וט"ז. שולחן ערוך כדעת ויש מי שאומר. הרשב"א סובר כרבינו שמשון הזקן בסוף סעיף י"א, ואין הלכה כמותו. אולם בדיעבד, גרושה שנישאת לא תצא (ט"ז). והסביר הבית שמואל באות ל"ז כי בזה יש לסמוך על רבינו שמשון.
מדוע האישה מתקדשת רק לרצונה והאם דין זה שייך גם באיש?
פוסק השולחן ערוך, אין האשה מתקדשת אלא לרצונה, קדשה בעל כרחה אינה מקודשת. ומבאר הבית שמועל באות א, שמעיקר הדין הקידושין תופסין, אלא שכל המקדש, על דעת חכמים מקדש, ולפי שעשה שלא כהוגן, חכמים הפקיעו את קידושיו.
המקדש ללא עדים או בעד אחד האם מקודשת?
פוסק השולחן ערוך, המקדש שלא בעדים אינה מקודשת. המקדש בעד אחד: דעה א': אינה מקודשת. כן כתבו הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, הרשב"א, מהרי"ק, וכן פסק השולחן ערוך. כדעת רב נחמן בקידושין דף סה עמוד א, שלא חוששים לקידושין.
האם צריך שהמקדש והמתקדשת יראו את העדים?
פוסק השולחן ערוך, צריך שהמקדש והמקדשת יראו את העדים, ואם אחד מהם, לא ראה את העדים, אינם צריכים גט (הרשב"א) והטעם כי יכולים המקדש והמתקדשת לטעון שידענו שאין קידושין בלא עדים, וחשבנו שאין עדים, ולשחוק התכוונו.
האם יש צורך לייחד עדים שייראו את מעשה הקידושין?
פוסק השולחן ערוך, קידש בפני שני עדים, אפילו לא אמר, אתם עדים, מקודשת. וכתב הפתחי תשובה בשם הבית מאיר שאפילו לא נתכוונו להעיד אלא לראות, וכן משמע ברשב"א וכן עיקר להלכה.
המקדש בפסולי עדות דאורייתא או דרבנן האם מקודשת?
פוסק השולחן ערוך, המקדש בפסולי עדות מדאורייתא אינם קידושין. המקדש בפסולי עדות דרבנן, צריך לחזור ולקדשה בפני עדים כשרים, או לגרשה מספק.