פוסק השולחן ערוך, שצריכה להמתין שלושה חודשים בין מיתת הבעל לייבום, והטעם שמא האלמנה מעוברת מבעלה שנפטר, והיא אסורה על הייבם מדין אשת אח.
פוסק השולחן ערוך, שצריכה להמתין שלושה חודשים בין מיתת הבעל לייבום, והטעם שמא האלמנה מעוברת מבעלה שנפטר, והיא אסורה על הייבם מדין אשת אח.
שתוקי - מלשון שתוק, שמשתיקים אותו כששואל מי אביו, משום שלא יודעים מי האב. הקדמה: מבואר ברמב"ם שמחמירים בשתוקי, משום מעלה עשו ביוחסין, וחוששין שמא נבעלה לממזר, אף על פי שהם מיעוט.
פוסק השולחן ערוך, ארוסה בבית אביה, שנתעברה, ואומרת שנתעברה מהארוס, כשהארוס מודה: הולד כשר, ואם הוא כהן, כשר לכהונה. ואם ימות הארוס, האשה מותרת לכהן (חלקת מחוקק).
פוסק השולחן ערוך, ארוסה בבית אביה, שנתעברה, ואומרת שנתעברה מהארוס, כשהארוס מודה: הולד כשר, ואם הוא כהן, כשר לכהונה. ואם ימות הארוס, האשה מותרת לכהן (חלקת מחוקק).
אישה שאומרת שהוולד אינו מבעלה מה דין הוולד, ומדוע, והאם דין זה שייך גם במקרה שזינתה? פוסק השולחן ערוך, אשת איש שאומרת על העובר שאינו מבעלה, אינה נאמנת לפוסלו. ויש לולד חזקת כשרות (רמ"א).
פוסק השולחן ערוך, האומר על עצמו שהוא ממזר, נאמן לאסור את עצמו על בת ישראל, ואסור בממזרת עד שייוודע ודאי שהוא ממזר. והסביר הבית שמואל באות נג, שהטעם לכך הוא משום שאדם קרוב אצל עצמו ולכן אינו נאמן להעיד על כך. אולם, משום ד"שויא אנפשיה חתיכה דאיסורה", הוא אסור בבת ישראל.
מיהו אסופי ומה דינו לעניין יוחסין, והאם נדרשת הוכחה לעניין יחוסו? פוסק השולחן ערוך, אסופי, [ביאור אסופי - תינוק שאספו אותו בשוק, ולא יודעים מי הוריו.] כשאין הוכחה שלא הושלך כדי למות, הוי ספק ממזר.
פוסק השולחן ערוך, שבין רוב גויים ובין מיעוט גויים ורוב ישראל, הוולד ספק גוי, ולכן אם קידש אישה צריכה גט מספק, כי מעלה עשו ביוחסין. והפתחי תשובה באות מב הוסיף בשם הקהילת יעקב שכאשר יש רוב גויים צריכה גט רק לחומרא, לכן אם קידשה ישראל לאחר שקידשה האסופי, צריכה מהשני גט מוודאי.
מיהו אסופי ומה דינו לעניין יוחסין, והאם נדרשת הוכחה לעניין יחוסו? פוסק השולחן ערוך, אסופי, [ביאור אסופי - תינוק שאספו אותו בשוק, ולא יודעים מי הוריו.] כשאין הוכחה שלא הושלך כדי למות, הוי ספק ממזר.
פוסק השולחן ערוך, שאסופי שלא התגייר, דהיינו לא טבל ולא הטבילהו בית הדין כשרוב העיר גויים, מאכילו מאכלות אסורות. היו רובן ישראל, מחזירים לו אבידתו כישראל. מחצה על מחצה: מפקחין עליו את הגל בשבת, ומצוה להחיותו, דהיינו לפרנסו כישראל (רמב"ם).
פוסק השולחן ערוך, נשים שילדו בבת אחת, אשת כהן ולוי וישראל וממזר, נאמנת המיילדת לומר: זה הבן כהן הוא, או לוי, או ממזר, מפני שלא הוחזק ואין אנו יודעים ייחוסם.