עבר ונשא בתוך כ"ד חודשיםמעוברת או מניקה האם חייב לגרש, והאם יכול להחזירה, ומה דין כתובתה כאשר שותקת או כאשר מבקשת שיחזירה לה?
פוסק השולחן ערוך, שאם עבר ונשא בתוך כ"ד חודשים, מעוברת או מניקה בתוך הזמן, מנדין אותו עד שיוציא בגט, אפילו היה כהן. ואם היה ישראל מחזירה לאחר כ"ד חודש. וחייב לתת כתובתה אם תתבענו, וכשמחזירה צריך לכתוב לה כתובה אחרת, כן הובא בשו"ת הרא"ש. והטעם הוא שלאחר נתינת הגט נמחל שיעבודה של הכתובה ראשונה (ב"י). וכתב הבית שמואל דהיינו, אם לא תבעה את הכתובה בעת הגירושין, אומרים שמסתמא מחלה ולכן צריך לכתוב אחרת, אך אם אמרה שרוצה להחזיק כתובתה כדי שיחזירה אליו על כתובה זו, לא נמחל שיעבודה ואינו צריך לכתוב כתובה אחרת.
עבר ונשא בתוך כ"ד חודשים פסק השולחן ערוך שמנדים אותו מה מטרת הנידוי?
כתב הבית שמואל באות כח, שגם לשיטת הרמב"ם שבדין הבחנה סובר שרק מנדים, משום שעבר על הגזירה, כאן בדין מעוברת ומניקה אפילו לדעת הרמב"ם כשנשאה מנדים גם כדי שיגרש, אבל אם גירש לא מנדים, כיוון שביטל מעשיו.
נשא או קידש בתוך כ"ד חודשים, וברח מה דינו?
דעה א: נשא וברח, אין מנדין אותו, ויכול לחזור לאחר כ"ד חודש, ודווקא בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לגרשה ולא לברוח כן פסקו הרמב"ם והרא"ש וכן פסק השולחן ערוך. וכתב החלקת מחוקק באות י"ב, שאם רק קידש, מלמדים אותו לברוח כדין בריחה בהבחנה.
דעה ב: בריחה מועילה רק בדין הבחנה, שזמן ההמתנה קצר, אך לא בדין כ"ד חודש שזמן ההמתנה ארוך, וגם בגלל הסכנה לוולד שלא יהיה לו חלב וימות (נימוקי יוסף). לעומת זאת, לדעת התוספות, הרא"ש והטור דין מעוברת ומניקה קל יותר מדין הבחנה, כיוון שיודעים ממי נולד.
כאשר בורח לאחר שנשא או קידש, לאיזה מרחק צריך לנדוד?
כתב הבית שמואל באות ל"ב שבבריחה צריך שירחיק לנדוד עד שאינו יכול לחזור תוך כ"ד חודש והפתחי תשובה באות כ"ח כתב שלכאורה זוהי דעת הרא"ש והטור, אבל כאמור, המחבר כתב שאין נראה כן מדברי שאר הפוסקים, ודברי הבית שמואל צרכים עיון.
קידש מעוברת או מניקה ולא כנסה האם כופים אותו להוציא, והאם מנדים אותו?
דעה א:אין כופין אותו להוציא, אלא רק מפרישים עד שיעברו כ"ד חודשים, ואז ישאנה כן פסקו, ר"י מאורלינס, הרמב"ם, ושו"ת הר"ן, וכן העלה השולחן ערוך להלכה. הריב"ש מוסיף שלדעת הרמב"ם צריך גם לנדותו, כמו בדין הבחנה, כעונש, שעבר על הגזירה. אולם, הבית שמואל מעיר, שלפי דברי התוספות, הרא"ש והטור שדין הבחנה חמור מדין מניקה, אין מכך הוכחה.
דעה ב: גם כשרק קידש מנדים עד שיגרש (שאילתות, רא"ש, ריב"ש).
דעה ג: קידשה כהן יש לסמוך על הרמב"ם ואפילו במזיד, רק מפרישים. בקידשה ישראל, במזיד מנדים עד שיגרש ובשוגג רק מפרישים (רמ"א).