פוסק השולחן ערוך שקודם שייתן הגט, צריך שיבטל את כל המודעות שמסר, שאם מסר מודעא בפני שנים ואמר: גט שאני רוצה ליתן לאשתי דעו שאני אנוס ליתנו, ולכן אני אומר בפניכם שיהא בטל, הרי הוא שהגט בטל.
פוסק השולחן ערוך שקודם שייתן הגט, צריך שיבטל את כל המודעות שמסר, שאם מסר מודעא בפני שנים ואמר: גט שאני רוצה ליתן לאשתי דעו שאני אנוס ליתנו, ולכן אני אומר בפניכם שיהא בטל, הרי הוא שהגט בטל.
כתב השולחן ערוך שנהגו להצריך בטול מודעא אף למגרש מרצונו. וכתב הרמ"א בשם הרא"ש מיהו, אם שכח מלבטל הגט כשר. והטעם לכך כתב המהר"ל מאחר שמגרש מרצונו.
פוסק השולחן ערוך אם הוא אנוס [לתת את הגט] ומסר מודעה, הגט נפסל, אבל אם לא מסר מודעה, תלוי: אם אנסוהו שלא כדין הגט פסול. והבית שמואל כתב שהגט פסול מדאורייתא.
פוסק השולחן ערוך, אנסוהו עובדי כוכבים לגרש, אם הוא חייב לגרשה מן הדין, הגט פסול, ואף על פי כן האישה פסולה מן הכהונה. ואם לא היה חייב לגרשה מן הדין, אפילו ריח גט אין בו, ולא נפסלה מן הכהונה.
פוסק השולחן ערוך, דחקו אותו בית דין של ישראל על ידי כותים, והיו הכותים מכין אותו ואומרים: עשה מה שישראל אומרים לך, דינו כאנסוהו ישראל.
וסק השולחן ערוך, גט שמסר הבעל מודעא על נתינתו, ונתנו לאישה, ואחר כך ביטל את המודעא מרצונו, ואמר לה: תתגרשי בגט שנתתי לך כבר, אין צריך לחזור וליטלו ממנה.
פוסק השולחן ערוך שבמקרה שאנסוהו ישראל לגרש שלא כדין, ואמר: רוצה אני, וגם ביטל המודעא, או לא מסרה, הגט פסול; ואף על פי כן האישה פסולה מן הכהונה.
פוסק השולחן ערוך מי שמסר מודעא על הגט, מכין אותו מכת מרדות, מפני שגרם להיות ממזרים, שהרי הגט הגיע לידה, ועל פיו היא נישאת
פוסק השולחן ערוך בשם רבנו פרץ, שכאשר נשבע הבעל ליתן גט, צריך שיתירו לו את השבועה קודם נתינת הגט, כי השבועה דומה לאונס.