איזה נוסח לביטול המודעות, יאמר האיש טרם סידור הגט לדעת השולחן ערוך, וכיצד נפסק להלכה?
פוסק השולחן ערוך על פי הרמב"ם צריך שיבטל קודם כתיבת הגט כל מודעא שמסר. נוסח ביטול המודעות הוא:
דעה א': לדעת הרמב"ם וכן פסק השולחן ערוך, צריך שיאמר הריני מבטל כל מודעא שמסרתי על גט זה. וכן אני מבטל כל דבר שגורם כשיתקיימו אותן הדברים, ביטול לגט זה וכן אני מעיד על עצמי, שלא מסרתי דבר על הגט שיבוטל הגט מחמתו. והשולחן ערוך מוסיף עוד את הנוסח שהוסיף הרשב"א: והריני פוסל כל עד, או עדים, שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבוטל מחמתו גט זה, או שיורע כחו של גט זה מחמת אותה מודעא או אותו דיבור. ומבאר בטורי זהב על פי המהרש"ל והדרישה שלדעת הרמב"ם, צריך לומר שהוא מבטל כל דבר הגורם לביטול הגט. ולא מספיק לומר שמבטל כל מודעה דמודעה.
דעה ב': לדעת הרא"ש והטור, מספיק שיאמר שמבטל מודעא ומודעא דמודעא, עד סוף כל מודעי. [והרא"ש לשיטתו כתב לבאר את דברי הרמב"ם שכתב שאינו מספיק, מתייחס לאמירה שמבטל כל מודעות, כשאינו מוסיף לכך את המילים "מודעא דמודעא"] וכתב הבית שמואל באות ד, שאין הבדל אם אמר, שמבטל כל מודעה ומודעה דמודעה, עד סוף כל המודעות, או שאמר שמבטל כל מה שיכול לפסול את הגט.
דעה ג': הרשב"א סובר כדעת הרא"ש, אך כתב שכדי לצאת ידי כל הספקות יש להוסיף את המילים "והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי שום דבר שיבוטל מחמתו גט זה". בפסקיו כותב הרשב"א שאין עדיפות לנוסח הרמב"ם על פני נוסח הרא"ש. אולם, בתיקון גט הרשב"א, מובא נוסח הרמב"ם, עם תוספת הרשב"א, ובעקבותיו הלך גם השולחן ערוך.
לסיכום:
הרמ"א כתב שנוהגים כדעת הרא"ש, אך לכתחילה טוב להוסיף כדעת הסברא הראשונה היינו כנוסח המופיע בשולחן. ובטורי זהב כתב שהמנהג היום לומר גם את נוסח הרמב"ם, שהביאו השולחן ערוך, וגם את נוסח הרא"ש, שהביאו הרמ"א. ולכן עולה שהנוסח המקובל הלכה למעשה לביטול כל המודעות לכתחילה הוא כנוסח המופיע בשולחן ערוך, כנזכר לעיל בדעה הראשונה, שלמעשה זהו נוסח המבוסס על דברי הרמב"ם בתוספת דברי הרשב"א, ולדברי הט"ז יש גם להוסיף את נוסח הרא"ש, ואכן בבתי הדין הרבניים מקראים לאיש את הנוסח המבוסס על סעיף זה משפט אחר משפט, והאיש חוזר על הנוסח לביטול המודעות.
האם יש לחוש שהבעל מסר מודעה שתבטל את מודעת הביטול, ומה הדין אם מסר מודעה לביטול העדים?
כתב הבית שמואל באות ג, שבדין מודעה דמודעה, לכל הדעות העיקר הוא לבטל את כל המודעות, ודי בכך. וגם אם הוציא בעבר מודעה המבטלת את ביטול המודעה היינו: "מודעה דמודעה", אין לחשוש, משום שהולכים לפי דבריו האחרונים. ורק כדי לצאת ידי כל הספקות, כתב הרשב"א לכתחילה גם לבטל את העדים, לפיכך גם אם הבעל מסר מודעה המבטל את העדים, לפני שביטל את כל המודעות. הגט כשר.
אמר רק שמבטל את המודעות, גירש, ונישאת לאחר וילדה, והביא עדים שביטל המודעות, האם תתגרש?
כתב הבית שמואל על פי הרדב"ז, שגם אם לא אמר את כל הנוסח, אלא רק אמר שהוא "מבטל המודעות", ואחר שנישאת לאשה אחרת, נולדו לה ילדים, והביא הבעל עדים שמסר מודעה גם על ביטול המודעות, אינה יוצאת מבעלה והילדים כשרים.
כשידוע אונסו על הגט, האם מועיל ביטול המודעות?
כתב הפתחי תשובה באות ד בשם המבי"ט, שביטול המודעות מועיל רק כשלא ידוע אונסו, אבל אם ידוע לנו האונס שבגללו עשה מודעה וביטל את הגט, ביטול המודעות אינו מועיל עד שיתברר לנו שגורם האונס התבטל, וכתב הבית שמואל שאם אמר שמבטל "מודעה עד עולם", אינו מועיל, כי מדבריו משמע שמבטל רק מודעה זו, ולא מודעות אחרות שעשה.
האם נוסח ביטול המודעות שנפסק בשולחן ערוך הלכה למעשה, מבטל את המודעות גם כאשר ידוע לנו שהאיש אינו אומר אמת?
כתב הפתחי תשובה באות ה, שנוסח ביטול המודעות שהביא השולחן ערוך מועיל גם אם ידוע לנו שאינו אומר אמת, כי העיקר הוא שמבטל את המודעה בלב שלם, וכשאומר בלשון זה, הרי הוא מגלה בדעתו שמבטל את כל המודעות בלב שלם.
