טוען רבני

רובי דורש שישלם לו מחיר הכרטיס, אולם שלום טוען שפטור, הואיל ובלאו הכי הכרטיס לא זכה. הדין עם מי?

כלומר אין כאן הקפאה של מצב היחסים ביניהם משום שאין אנו ידועים כיצד לפסוק, אלא יש כאן החלטה להורות שאין להורות, בכדי ששניהם יצטערו עד אשר יחליטו כיצד להמשיך בחייהם מתוך הבנה והסכמה לקרב או לרחק.

הצדדים שניהם גרושים, ובמעשה בית הדין נכתב כי אם ירצו להינשא זה לזו הדבר טעון בירור בית הדין.

עיין בדברי הרמ"א בעניין אחר (סימן עד סעיף י) שכתב כעין זה וזו לשונו: "ונוהגין להושיב עמהם איש או אשה נאמנים ותדור עמהם עד שיתברר על ידי מי נתגלגל הריב.

אשה המקיימת יחסים מחוץ לנישואין נאסרת על בעלה [1]. אם האישה רק עוברת על דת יהודית (מנהגי בנות ישראל הכשרות) - בעלה פטור מכתובתה ומחייבים אותה לקבל גט [2]. מה הדין כשהבעל אינו נאמן לאשתו ומקיים קשרים אסורים מחוץ לנישואין [3].

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

קי"ל שואל חייב אפילו באונס שו"ע (שמ,א).

בשולחן ערוך סימן פ סעיף יז נפסק להלכה: האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה בתוך ביתה, פטורה.

אמנם צ"ע וכמו שכתבנו להביא דברי הטור שהם מקור לכל זה וביאור הפרישה (בעל הסמ"ע) שפי' לשון הטור רק באופן שיש לו קונה או שוכר יותר בזול יכולים לעכב שלא ישכור לאומן אבל באין לו שוכר כלל אלא אומן - שרי

נפסק בשו"ע (יור"ד רפו,כב) הדר בפונדק בארץ ישראל, פטור ממזוזה שלשים יום. ובש"ך (סקכ"ח) כתב הטעם, שאינו נקרא עדיין דירה: דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (מעיין אומר ח"ו ב,כד) בשוהה במלון בארץ ישראל ונמצא שהמזוזות פסולות, פטור כדין פונדק.

בשאר המקצועות חול, תלוי באופי השיעור וההשקעה והשעות והאחריות והחינוך שהוא קשה מאד לשלוט מרחוק וכל תלמיד עושה מה שחפץ. לכן סוף דבר, שתשלום זה אינו עולה ליותר משליש

התשתית ההלכתית להסכם שלום בית הוגן, מעוגנת בעומקה של ההלכה היהודית, ומהווה אבן דרך למהותו וצורתו של ההסכם.