טוען רבני

בשאר המקצועות חול, תלוי באופי השיעור וההשקעה והשעות והאחריות והחינוך שהוא קשה מאד לשלוט מרחוק וכל תלמיד עושה מה שחפץ. לכן סוף דבר, שתשלום זה אינו עולה ליותר משליש

התשתית ההלכתית להסכם שלום בית הוגן, מעוגנת בעומקה של ההלכה היהודית, ומהווה אבן דרך למהותו וצורתו של ההסכם.

3. כל צד זכאי להעתק הפרוטוקול וההחלטה של בית הדין. לצורך כך, יעביר מזכיר הרכב בית הדין, בסמוך ככל האפשר לסיום הדיון, את הפרוטוקול וההחלטה לידי הצדדים.

וכן פסק בשו"ע (שי,א) השוכר את הבהמה וחלתה (ועדיין ראוי למלאכה), או נשתטית, וכו' אומר לשוכר: הרי שלך לפניך, ונותן לו שכרו משלם. עכ"ל. וקלקול מזגן ברכב נראה יותר לדמותו "לחולה או נשתטית", שעדיין יכול להשתמש ברכב לצורכו.

נראה לתלות זה במחלוקת מרן ורמ"א (סי' קנ"ה סעיף לז) גבי עשן שאינו תדיר אם יכול שכנו למחות בו - דעת מרן השולחן ערוך, שיכול שכנו למחות בו. ודעת הרמ"א, שאינו יכול.

עוד הביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לשנות רק שינוי קטן של שנה או שתים וכן הביא עדות משני ת"ח שהגר"א קוטלר התיר לבחור שהיה בגיל שלושים לומר שהוא בגיל עשרים ושמונה.

ולעניות דעתי כך נראה, שהלא אם היה הניזק מתקן הנזק בעצמו או דודו או בן דודו יגאלנו מהנזק ויצא חינם אין כסף, וכי יכל המזיק לפטור עצמו מתשלום הנזק?!

בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני ובשמה המספרי "טופס אחד" מוגשת בכל תיק כסעד ראשוני

מדובר בהליך מומלץ מאוד בו שני בני הזוג יוצאים מנקודת הנחה שעליהם לבוא לקראת בן הזוג השני ולהתפשר כדי להגיע לעמק השווה.

נפסק להלכה בשולחן ערוך אבן העזר בסימן צ"ג בסעיף כ"ג שאלמנה שתפסה מטלטלין כדי שתזון מהם אין מוציאין מידה, אפילו אם תפסה ככר זהב.

אנו יודעים מתוך הניסיון שגם כשהאישה תובעת גירושין, אם הבעל מציע לה שלום בית, היא מתרצה לכך, וכשהוא אינו מנסה לרצותה היא נשארת בעמדתה להתגרש.

נראה לחייב את הראש הישיבה או את החתן בהוצאות המקובלות והנהוגות בהוצאות סבירות של חתונה מדין גרמי דדמי לדין מראה דינר לשולחני ונמצא רע שחייב כמבואר בגמ' ב"ק צח ובשו"ע (סי' שו,ו) ומהש"ע (אהע"ז נ,ג) במי שביטל שידוך שמחויב לשלם לשכנגדו ההוצאות שהוציא ונהוג להוציאן.