טוען רבני

כתב בשולחן ערוך (רכז,לב): כשם שאין לקרקעות אונאה, כך שכירות קרקע אין לו אונאה; עכ"ל. והטעם, כי קי"ל שכירות ליומא ממכר הוא. (סמ"ע סקנ"ז).

דשלום־בית לעולם לא יהיה עיוות הדין שהרי משיהיה שלום־בית, ותיבטל הסיבה – המריבה בין הצדדים, יתבטל המסובב – התביעה.

מחירי האגרות משתנים בהתאם לפעולות כך לדוגמא נכון לשנת 2024 אגרה על הגשת בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול עומדת על כ 50 ש"ח ואגרת הגשת ערעור לבית הדין הרבני על כ 300 ש"ח.

לענ"ד אין אפשרות לכוף את הדיירים בהתקנת גנרטור שבת. והטעם, שאין אדם יכול להחמיר על חשבון ממון הזולת. ולענ"ד יש ללמוד זה ממה שכתב בשולחן ערוך (קפג, ח):

בהלכה היהודית יש פרטים ופרטי פרטים שנוגעים לזכויות של צדדים ושותפים. הלכות אלו רלוונטיות למצבים שונים וגם לפרידה של בני זוג.

האם בית הדין יכול להשהות מתן פסק דין? בית הדין צריך להוציא את הפסק דין מיד כשנתברר לו הדין.

טוען רבני צריך לנסות להביא את הצדדים לפשרה והבנות בפרט בימי ספירת העומר ובבחינת שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְ"דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב". (ספר משלי פרק טו פסוק כג)

עורך דין רשאי להעסיק במשרדו טוען שאינו עורך דין ואולם ייצוג על ידי טוען המועסק במשרד עורכי דין טעון ייפוי כוח נפרד החתום ביד הלקוח.

"מה שקנתה אשה קנה בעלה" (גיטין עז,א), ותיקנו חכמים שמעשי ידי אשה לבעלה. חז"ל תיקנו מעשי ידיה של האשה לבעלה, תחת מזונותיה (כתובות מז,ב), (אמנם יכולה האשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה, כלומר שהיא מעוניינת לפרנס את עצמה, כתובות קז,ב).

ראה בית הדין כי אין בידו ליתן החלטה לגופו של ענין על אתר, או שיש מקום להפנות את הצדדים לגישור או פשרה, יתן החלטה בה ייאמר כי הענין נדחה לעיון ומתן החלטה.

מסקנת הרשב"א: "נראין לי דברים ברורים שאינו חייב להעלות לו שכר, דכל שלא חלקו – בשלו הוא משתמש. ואפילו בחצר שיש בה דין חלוקה נמי, וכל שכן בחצר שאין בה דין חלוקה, דלא דמי לדר בחצר חבירו שלא מדעתו.

אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר, הולכין אחר העיקר והכל שלו) (טור וכן כתב התוספות שם). להלכה: אסור לקטוף פירות שיוצאים מרשות היחיד לרשות הרבים.