עיין בדברי הרמ"א (סימן עד סעיף י) שכתב כעין זה וזו לשונו: "ונוהגין להושיב עמהם איש או אשה נאמנים ותדור עמהם עד שיתברר על ידי מי נתגלגל הריב.
והנה מקור דברי הרמ"א הללו הוא מתשובת הרי"ף שהובאה בדברי רבנו ירוחם בספר מישרים (נתיב כג סוף חלק ה)
ועיין ברמ"א בחושן משפט (סוף סימן לה) שיש תקנה מיוחדת לעניין קטטות ומריבות – לקבל בהן עדות הנשים.
ועיין עוד בשו"ת נודע ביהודה (תניינא חושן משפט סימן נח) שבעניינים שדרך הנשים להיות מצויות אצלם אין צורך בתקנה זו וכשרות הן מדינא דגמרא.
העולה מכל זה הוא: שיש נאמנות לעובדות הרווחה בעניינים הללו – נאמנות גם מצד תקנה שתיקנו לקבל עדותן וכדברי הרמ"א וגם כי יש לדמות להא דבדברים שהנשים מצויות בהן הרי הן נאמנות.