מטרתו של הסכם שלום בית היא, להתעלות מעל הנושאים שגורמים לאי נוחות במערכת הזוגית, ולמנוע קונפליקטים עתידיים.
הסכם שלום בית הינו הסכם ייחודי שנבנה על פי הדינאמיקה הבין-זוגית של בני הזוג, וההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, בהנחיית עורך ההסכם.
התשתית ההלכתית להסכם שלום בית הוגן, מעוגנת בעומקה של ההלכה היהודית, ומהווה אבן דרך למהותו וצורתו של ההסכם.
הליך הסכם שלום בית יוכל להיות קצר במיוחד [פגישה אחת בלבד], ולא מכביד, בעזרת ה' יתברך.
במאמר זה נזכיר מדברי חז"ל הקדושים על מהותו של הסכם שלום בית, ההלכות והכללים המהווים לנו נקודות של אור והכוונה בחיי היום יום.
המקור ההלכתי להתערבות צד שלישי לעריכת הסכם שלום בית
בשולחן ערוך אבן העזר סימן פ סעיף טז נפסק: טען הוא [האיש] שאינה עושה [מלאכות], והיא [האישה] אומרת שאינה נמנעת מלעשות, מושיבין אשה ביניהם, או שכנים.
הנה מפורש מדברי קודשו של מר"ן רבינו יוסף קארו זיע"א בשולחנו הטהור כי, עבור השכנת שלום בית וחתירה ליישוב הסכסוך ולהסכם שלום בית, פעמים שיש צורך בהתערבות צד שלישי.
יתר על כן ניתן לראות במפרשי השולחן ערוך הבית שמואל וספר מאירת עיניים, כי חכמינו זיכרונם לברכה, נתנו לאישה שבאה להשכין שלום בית, כח ונאמנות להיות כשירה לעדות בנושא זה, אף על פי שאישה פסולה לעדות בשאר נושאים, וזאת בכדי להשכין שלום בין בני הזוג, ובכדי שלא יצטרכו בני הזוג להגיע כל פעם לבית הדין כדי להישבע על טענותיהם.
הבסיס ההלכתי להסכם שלום בית - חובות מול זכויות
כל מערכת יחסים מבוססת על זכויות וחובות, פעמים שהזכויות יתרות על החובות, ופעמים להיפך כל מקרה לגופו של עניין.
ביחסים שבין בעל ואישה נקבעו החובות והזכוית שחלות כאשר הצדדים נישאים זה לזה, גם אם לא נכתבו תנאים אלו בפועל, רשימת זכויות וחובות אלו הובאה להלכה בשולחן ערוך אבן העזר סימן סט סעיפים א – ג, על פי המשנה במסכת כתובת דף מו עמוד ב ובבריתא בדף מז עמוד ב ונצטט את לשון קודשו של מר"ן רבינו יוסף קארו זיע"א בעל השולחן ערוך ז"ל:
"כשנושא אדם אישה מתחייב לה בעשרה דברים, וזכה בה בד' דברים, אפילו לא נכתבו."
אלו הן העשרה דברים - [שהאיש מתחייב לאישה בשעת הנישואין]:
מזונותיה. [גובה הסכום הינו משתנה בין אדם לאדם לפי רמת עושרו]
כסותה.
עונתה.
עיקר כתובתה.
רפואתה.
לפדותה אם נשבית.
קבורתה.
להיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה.
להיות בנותיו ניזונות אחר מותו עד שיתארסו.
להיות בניה הזכרים ממנו יורשים כתובתה יותר על חלקם בירושה שעם אחיהם.
אלו הם הארבע [דברים שהאישה מתחייבת לאיש בשעת הנישואין]:
מעשה ידיה. [רווחים מעבודה והם כנגד מזונותיה]
ומציאתה.
ופירותיה. [רווחים מכנסים, והם כנגד פדיונה אם נישבית]
וירושתה.
ניתן לראות שישנה מערכת ברורה של זכויות לעומת חובות, ואלו צריכים להילקח בחשבון כאשר עורכים הסכם שלום בית ובהתאם להתנהלות הצדדים הכלכלית, ולמערכתיות הזוגית.
בהמשך דברי השולחן ערוך בסימן סט' סעיפים ד-ז דן השולחן ערוך בתנאים על התחייבויות אלו, נשתדל להתמקד במה ששייך להסכם שלום בית.
מעשה ידי האישה הם כנגד מזונותיה. לפיכך אם אמרה: איני ניזונית ואיני עושה, שומעין לה... אבל הבעל שאמר: איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך, אין שומעין לו. (אבל יוכל לומר: צאי מעשה ידיך במזונותיך, ומה שאינו מספיק אשלים לך) (הר"ן פרק הדר).
אם היא אומרת: איני נותנת לך פירות [רווחים מנכסים] ואיני חפצה שתפדני אם אשבה, אין שומעין לה, כדי שלא תתערב בין העובדי כוכבים.
התנה הבעל שלא יתחייב באחד מהדברים שהוא חייב בהם, או שהתנית האשה שלא יזכה הבעל באחד מהדברים שהוא זוכה בהם, התנאי קיים, חוץ מג' דברים שאין התנאי מועיל בהם, ואלו הם: עונתה, ועיקר כתובתה, וירושתה. (אמרו רז"ל: אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה) (הגהות מיימוני פט"ו בשם תנא דבי אליהו).
עד כאן הבאנו את החובות והזכויות המרכזיים, כמובן שישנם עוד פרטי דינים, הלכות נוספות, והסתעפויות בהלכות שנשנו לעיל, ובהתאם למערכתיות הצדדים, אבל וודאי שההלכות שהובאו יכולות ואף חייבות להיות מצפן יסודי להסכם שלום בית מקצועי בגדרי ההלכה.
הסכם שלום בית בבית הדין הרבני
על הליכי שלום בית בבית הדין הרבני, והמקור ההלכתי לתביעת שלום בית בבית הדין הרבני הארכנו במאמר אחר הנקרא תביעת שלום בית בבית הדין הרבני.
לתועלת מאמר זה נצטט בקצרה את חובתו של בית הדין לעסוק בשלום בית כאשר נדרש לכך. וקל וחומר באם יראה בית הדין הרבני, שניתן לערוך הסכם שלום בית ראשוני בין הצדדים ולהפנותם להמשך טיפול.
בפסק דין שמספרו 872663 בחלק שנכתב על ידי הרב שלמה שפירא הובא: אמנם באיש ואשה שבאים לדון, ודאי שאם רואה הדיין שיכול לעשות שלום־בית, אין הוא צריך לפסוק את הדין ולגרום לפירוד, אלא אדרבא, חובה עליו להשתדל לעשות שלום־בית.
דשלום־בית לעולם לא יהיה עיוות הדין שהרי משיהיה שלום־בית, ותיבטל הסיבה – המריבה בין הצדדים, יתבטל המסובב – התביעה. ודיין היושב בדין לא פקעה ממנו המצווה המוטלת על כל אדם מישראל וכשביכולתו לעשות שלום־בית בין איש לאשתו חייב לעשות כן.
הסכם שלום בית דוגמא
לצורך המחשת העניין אצרף כמה סעיפים רלוונטיים שנכתבו בהסכם שלום בית, הדברים נכתבו כאן בתכלית הקיצור, ובכל הסכם יש להתיישב בהתאם לדינמיקה הזוגית ולנפשות הפועלות:
הוראות כלליות
1. א. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, כותרות הסעיפים הינם לנוחות.
ב. הצדדים מתחייבים לקיים את כל האמור בהסכם.
חזרה לחדר השינה
2. א. בני הזוג מסכימים, לחזור לחדר השינה המשותף לאלתר ללא כל תנאי מקדים.
ב. בני הזוג מתחייבים, שלא לישון מחוץ לחדר השינה המשותף בכל ימות השבוע.
ג. בני הזוג מתחייבים, לנהוג בהתאם להלכה בכל הנוגע לקשר הזוגי.
הכנת הילדים ללינה בצורה נעימה
3. א. הצדדים מסכמים כי, ביום ראשון וחמישי האישה תדאג להרדים את כל הילדים.
ב. הצדדים מסכמים כי, ביום שני ורביעי האיש ידאג להרדים את כל הילדים.
ג. הצדדים מסכמים כי, לגבי ימי שלישי, שישי, ומוצאי שבתות, יגיעו להבנות.
ד. ככל ולא תושגנה הסכמות באופן עצמאי, יפעלו במתכונת של שבוע שבוע.
חינוך הילדים, סעודות שבת
4. א. הצדדים מתחייבים שלא לנהל וויכוחים ליד הילדים בכלל.
ב. ההורים מסכימים כי, ימשיכו בהדרכה ההורית.
ג. הצדדים מסכמים כי, כל סעודות שבת יקיימו במשותף יחד עם הילדים בנעימות.
התנהלות כלכלית נבונה
5. א. הצדדים מסכמים כי, יערכו רשימת הוצאות של כלל הוצאות הבית.
ב. הצדדים מסכמים כי, יערכו רשימה מסודרת של הכנסות.
עד כאן הובאו פרטים בסיסים, שאר פרטי ההסכם יכתבו בהתאם למה שיעלה בפגישה.
הסכם שלום בית מחיר
עלותו של הסכם שלום בית הינה בהתאם להיקף השעות שמושקעות: בעריכת ההסכם, שמיעת הצדדים, ניסוח בקשותיהם ורצונם, היקף הנושאים להם נדרשת התייחסות בהסכם.
יתכן מאוד שהסכם שלום בית שייערך לאחר פגישה אחת עם הצדדים, יהיה מחירו נמוך יחסית, בהשוואה להסכם שלום בית שנערך לאחר כמה פגישות.
הלכה למעשה באם בני הזוג באים עם רצון טוב להגיע להסכמות ולעמק השווה, ובנושאים בהם נדרש סיוע והכוונה, בכדי להגיע לעמק השווה הם מתגמשים, עלותו של הסכם תהיה נמוכה.
המחיר לפגישה הראשונית עבור הסכם שלום בית, שהיא למעשה הפגישה שעל פיה ייקבע ההסכם, והאם בכלל נדרש פגישה נוספת. משתנה בין בעלי מקצוע וכל אחד יכול לקבוע לעצמו את המחיר.
יש לציין, שישנם בין בעלי מקצוע גישות שונות ביחס לשכר הטרחה סביב הסכם שלום בית:
ישנם בעלי מקצוע שעובדים מתוך תחושת שליחות ורצון להשכין שלום בית, ומוכנים להפחית במחיר כדי לזכות לעשות שלום בית.
וישנם שמאותה סיבה מבקשים שכר טרחה גבוה, כדי שיוכלו לעשות שלום בית ביישוב הדעת ולהשקיע יותר. הצד השווה שיכולים הם לקבוע את גובה שכר הטרחה, בהתאם למורכבות הנושא.
במשרדנו שכר הטרחה עבור פגישה ראשונית לעריכת הסכם שלום בית, נע בין 400 ₪ ל 750 ₪ תלוי בכמות השעות שיידרשו בפועל לקיום פגישה זו.
רגע לפני פתיחת תיק שלום בית בבית הדין הרבני
ראשית יש להדגיש כי, ברוב המקרים לכתחילה בית הדין הרבני אינו מקום לניהול הליכי שלום בית. ורק בדיעבד ניתן לפנות לבית הדין בבקשה לסיוע בשלום בית. וזאת לאחר שמוצו כל האפשריות החיצוניות להשכנת שלום בית מחוץ לכותלי בית הדין.
עוד חייב לזכור שהמשפט "כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן" זו לא סתם אמרה ריקה מתוכן, בהליכי שלום בית זו חייבת להיות אמונה שלימה. ש "כל זמן שהצדדים נשואים ניתן לשפר ולתקן" ישנם לא מעט מקרים של בני זוג שקיבלו סיוע והדרכה נכונה רגע לפני גירושין על ידי הסכם גירושין, וזכו לעלות על דרך המלך ולחזור ולחיות בטוב ובנעימים.
הסכם שלום בית מקצועי, יכול למנוע פתיחת תיק שלום בית בבית הדין הרבני, או תיק גירושין חס ושלום, ולתת מענה מיידי להצלת הזוגיות, ואף מענה נרחב ומקיף יותר.
אם ברצונכם לקבוע מועד לפגישה שבה תצאו עם הסכם שלום בית מסודר, אל תהססו ליצור קשר עוד היום, ובעזרת ה' הלוואי שנזכה לסייע בהסכם שלום בית ולזכות להרבות שלום בעולם, ותשרה בביתכם אהבה אחווה שלום ורעות.