פוסק השולחן ערוך המורד על אשתו ואומר הריני זן ומפרנס, אבל איני בא עליה מפני ששנאתיה, מוסיפין לה על כתובתה משקל ל"ו שעורים כסף בכל שבוע, וממשיך לשבת עמה בלי לשמש, כל זמן שתרצה.
פוסק השולחן ערוך המורד על אשתו ואומר הריני זן ומפרנס, אבל איני בא עליה מפני ששנאתיה, מוסיפין לה על כתובתה משקל ל"ו שעורים כסף בכל שבוע, וממשיך לשבת עמה בלי לשמש, כל זמן שתרצה.
הגמרא שואלת: היכי דמי מורדת? אמר אמימר: דאמרה בעינא ליה ומצערנה ליה, אבל אמרה מאיס עלי לא כייפינן לה (כתובות דף סג עמוד ב).
דינא דמתיבתא: תקנת הגאונים והרי"ף שחזרו ותיקנו שבטוענת מאיס עלי, לא משהים י"ב חודש אך אין כופין עליו לגרשה, ולא עליה להיות אצלו כך כתב הטור בשם מוהר"ם מרוטנבורג, והביאו הרמ"א להלכה.
פוסק השולחן ערוך, שבמקרה שהתייחדו בהתאם להוראת בית הדין, ועדיין הם טוענים אחד על השני טענת מרידה. מבקשים מן הנטען (לתקן מעשיו. פירוש נוסף לבקשה – היינו דרך סעודה שמקרבת את הלבבות), ועושין פשרה כפי כח הדיין.