פוסק השולחן ערוך, סוטה, היינו כשהיה קינוי וסתירה, והאשה לא שתתה "מים המרים", אסורה על בעלה עד שתשתה. והסביר הבית שמואל אות ב, שהוא הדין לאחר שנחרב בית המקדש, שלא שותים, ממילא היא אסורה לבעלה.
פוסק השולחן ערוך, סוטה, היינו כשהיה קינוי וסתירה, והאשה לא שתתה "מים המרים", אסורה על בעלה עד שתשתה. והסביר הבית שמואל אות ב, שהוא הדין לאחר שנחרב בית המקדש, שלא שותים, ממילא היא אסורה לבעלה.
פוסק השולחן ערוך, גירשה בעלה על פי עדי כיעור, ונשאת לאחר, והתגרשה ממנו (דהיינו, הפסיקה אחר), האיסור להינשא לנחשד במקומו עומד, ואם בכל זאת נשאת לו, לא תצא, גם אם אין לה בנים ממנו.
כתב השולחן ערוך יש אומרים שאם באו עדים שאשת איש זינתה, צריכים דרישה וחקירה. וכתב בבית שמואל אות טז שאם העידו בלא דרישה וחקירה, יכולים לחזור בהם מעדותם. בעדות שמת בעלה (יבמות דף קכב עמוד ב), לדעת ר' עקיבא צריך דרישה וחקירה. לדעת ר' טרפון, אין צריך