האם מותר לכתוב פסק דין בחול המועד?

^{בשולחן ערוך סימן תקמה סעיף ה, נפסק להלכה על פי המשנה במסכת מועד קטן פרק ואלו מגלחין דף יח עמוד ב במשנה שמותר לכתוב כמה וכמה סוגי שטרות, כאשר האחרונים שברשימה הם וְשִׁטְרֵי בֵּרוּרִין וּפִסְקֵי דַּיָּנִין, לתועלת השאלה שבכותרת נמנה את כל הנושאים שהותרו לכתיבה בחול המועד [בשים דגש שרובם ככולם קשורים לפסקי דין ובית הדין] וכפי הסדר שהובא בשולחן ערוך ולאחר, מכאן ניתן דגש על עיקר השאלה האם מותר לכתוב פסק דין בחול המועד להלן לשון השולחן ערוך בתוספת ביאור:}

^{מֻתָּר לִכְתֹּב [בחול המועד]:}

^{א. שְׁטַר קִדּוּשִׁין. (כגון שכותב על השטר הרי את מקודשת לי ונותן לה את השטר).} 

^{ב. וְשִׁטְרֵי פְּסִיקְתָא. (שאדם פוסק לתת לבנו או לביתו כך וכך).}

^{ג. גִּטִּין. (במגיד משנה פירש שהוי דבר האבד משום שיכול הבעל לחזור בו).}

^{ד. וְשׁוֹבָרִים. (כגון על פירעון חוב).}

^{ה. דַּיְיתִיקֵי. (מתנת שכיב מרע. והפרוש מילולי של דַּיְיתִיקֵי הוא: שטר דא תהא למיקם ולהיות)}

^{ו. מַתָּנוֹת. (מתנות בריא).}

^{ז. פְּרוֹזְבּוֹלִין. (שלא יישמט החוב בשביעית).}

^{ח. אִגְּרוֹת שׁוּם. (וּפֵרוּשׁ אִגֶּרֶת שׁוּם, שֶׁשָּׁמוּ בַּיִת דִּין נִכְסֵי לוֹוֶה וּנְתָנָם לַמַּלְוֶה).}

^{ט. וְאִגְּרוֹת מָזוֹן. (כגון שקיבל עליו לזון את בת אשתו).}

^{י. שִׁטְרֵי חֲלִיצָה. (שכותבים בית דין ליבמה שהיא מותרת להינשא לכל אדם לאחר חליצתה).}

^{יא. וּמֵאוּנִין. (היוצאת במיאון בעלמא שתאמר אי אפשי בו וכותבין על זה שטר מיאון).}

^{יב. וְשִׁטְרֵי בֵּרוּרִין. (בפירוש הדבר כתב במגן אברהם סעיף קטן יז, שכותבין זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד או שטרי טענתא [שכותבים בעלי הדין את טענותיהם]. וטעם היתר כל אלו מפני שהם צרכי רבים להעמיד המשפט, ואף על פי שבכל פעם הוא לאיש מיוחד, מכל מקום כיון שמזדמן תדיר מקרי צרכי רבים (ב"י וע"ש). ואם כן אפשר דלא שרי אלא מעשה הדיוט, כיון שאינו לצורך המועד כמו שכתוב בסימן תקמ"ד סעיף ב [שצורכי רבים ניתן לעשות במעשה אומן רק לצורך המועד]. אבל התוספות והב"י כתבו דדבר האבד הוא פן ימות הנותן או הבית הדין או העדים ולכן אפילו מעשה אומן שרי).}

^{יג. וּפִסְקֵי דַּיָּנִין. (פסקי דין שפוסקים הדיינים לאחר שמיעת טענות הצדדים).}

^{בטעם ההיתר לכתיבת פסקי דין בחול המועד ולכל יתר השטרות הנזכרים לעיל, נחלקו הראשונים ומחלוקתם והובאה בבית יוסף ובמשנה ברורה סעיף קטן כ בסיכום תמציתי:} 

^{הטעם בכל זה יש אומרים [ריב"ש בשם הר"ן, וכן מוכח מהרמב"ם] משום דכל דבר המזדמן תדיר אף על פי שבכל פעם ופעם הוא דבר פרטי כצרכי רבים חשיבא, ואפשר דמקרי צורך המועד הואיל שדבר זה צריכין להם במועד. ויש אומרים [תוספות] משום דהוי דבר האבד פן ימותו העדים או ילכו למדינת הים או ימות הנותן או בית הדין.}

לסיכום:

^{מותר לכתוב פסקי דין בחול המועד. ובטעם הדבר יש אומרים משום שזה נחשב כצורכי רבים ויתכן אף צורך המועד, ויש אומרים שהטעם הוא משום דבר האבד.} 

^{להרחבת והשלמת הידיעות ראו נא את המאמר: "האם מותר לכתוב חידושי תורה במחשב בחול המועד?"}