מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל
שאלה?
יהודי שהיה מנהגו לגנוב את הרבים, כגון מאנשים במקוה וכיוצ"ב, ואינו יודע ממי גנב ועתה חפץ לשוב בתשובה, מה עליו לעשות?
תשובה!
כתב בשולחן ערוך (שסו,ב) הרועים והגבאים והמוכסים, תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואין יודעים למי יחזרו, לפיכך יעשו בו צרכי רבים, כגון בורות שיחין ומערות. עכ"ל. ומקורו מגמ' ב"ק צד:
ובסמ"ע (סק"ה) הביא הטעם, דאז גם הנגזל יהנה מהדברים הנעשים מדמי הגזילה:
והנה בימינו ישנם רבים שמורים לתרום סידורים וחומשים וכיוצ"ב, לבית הכנסת כדי שגם הנגזל יהנה מכך.
אלא שיש להעיר שאין זה מועיל, הואיל וקי"ל שמצוות לאו להנות ניתנו. וכמבואר בתשובת הר"ן (סי' יט) בשאל ספר ללמוד בו ונאנס מידו שפטור מתשלום. כי בזה אין כל הנאה שלו. והובא בסמ"ע (סי' עב סקכ"א).
וכן מצינו במחנה אפרים (נדרים כד) בשאל שופר לתקוע בו תקיעת מצוה, דאינו חייב באונסין, דהנאת מצוה לא הוי הנאה (הובא ברע"א סי' ש"מ). וכ"כ בקצוה"ח (סי' עב,לד).
אולם לענ"ד מועיל, וכנראה מהמחנה אפרים (שם) שחילק בין שאל ספר ללמוד בו לבין שופר. שבשופר אין דרך להשכירו וממילא אין לו הנאה שתוקע בשופר, משא"כ בספרים שדרך להשכירם ושפיר הרוויח ממון זה השואל מחברו.
ולכן בנ"ד כיון שלא יצטרך הנגזל לחפש ספרים ללמוד בהם או לקנותם או לשוכרם, מועיל תקנת הגזלן לקנות בזה ספרי קודש.
ודע לך, שכל מי שבאמת רוצה לשוב ויעשה צרכי רבים, יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם יהנה כפי ערך גזלתו ושימחלו לו והבא לטהר מסייעין אותו מן השמים כמבואר בחובת הלבבות (שער התשובה פ"י) ובערוך השולחן (שסו,ג).
להלכה:
גזל את הרבים יכול לקנות ספרי קודש שילמדו בהם רבים ויחשב לכפרתו.
לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבנימומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.