מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל
שאלה?
מעשה שאירע בישיבת חברון, שמספר ימים לפני ר"ה הוציאה למכירה מחזורים של סליחות וכדו', מבחורים ששכחו את מחזוריהם ולא באו לקחתם [ובישיבה הנ"ל תלו מודעות שכל מי שלא יבא לקחת, יעבור לרשות הישיבה]
והנה שלום בסקרנותו הרים מחזור ודפדף בו ולפתע ראה שטר של 50 ₪ ובאותו רגע חבירו יעקב שעמד בסמיכות, חטף השטר שהיה מונח על המחזור, וטען שהשטר הפקר, ומאידך טוען המוצא שזכה בו בהגבהתו. או שמא שייך בכלל לישיבה?
תשובה?
א. אין לומר שהישיבה זכתה בשטר מדין חצר, שהרי נפסק ברמ"א (רלב,יח) שדבר שאין דרכו להמצא בחצר אין נקנה, וה"ה בנ"ד.
ב. יש לדון אם המגביה קנאו בקנין יד. דהנה בקצוה"ח (שיג סק"א) כתב דקנין מועיל אף ברשות מוכר. ואע"פ שלא נתכוון לקנותו בהגבהתו, מ"מ יש לפסוק כדעת המהרי"ט (א',קנ) דלא בעינן כוונה בקנין יד. וכן העלה בנתיה"מ (סקט"ו).
ג. ואמנם פסק בש"ך (רסח,ו) שבדבר שאין רגילות שיבוא לידו, אין קונה בלא ידיעתו. מ"מ בנ"ד הוא ראה את השטר קודם שחטפו, ועוד שהרי בדבר שעתיד להתגלות כתב בנתיה"מ (רלב,ח) שמ"מ זוכה.
ד. אם השטר היה מונח בספר שיוצא מידו והלאה, באנו למחלוקת הפוסקים. לנתיה"מ (רס"ח סק"ב) לא קנה, אך באמרי בינה (חו"מ קניינים ו') כתב כשרוב החפץ בידו זוכה בכולו. ושכך צידד בשו"ת צמח צדק (החדש, אהע"ז ד"ש).
הלכה למעשה:
נראה ששלום שהגביה המחזור, זכה בשטר אף שלא כיון לקנותו. והחוטף צריך להשיבו.
לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבנימומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.