מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל
שאלה!
מעשה בחזן שסיכם עם קהילה לחזן בהתנדבות בימים נוראים ויום אחד לפני ר"ה, הודיע להם שחוזר בו מהתנדבותו ומוכן רק בשכר.
ומאידך טוענת הקהילה, שעתה אינם יכולים למצוא חזן. אולם הואיל והיו לחוצים הציעו לאותו חזן תשלום ולאחר הימים הנוראים סרבו לשלמו. הדין עם מי?
תשובה!
א) כתב הרמ"א (של"ג,ה) פועל שעשה בחנם עם בעל הבית, יכול לחזור אפילו בדבר האבוד. (מהרי"ק קל"ג).
אולם בש"ך (סקל"א) כתב לחדש שזה דוקא בפועל שמוכן לעבוד בשכר וע"ז דיבר במהרי"ק. אבל אם גם בשכר לא רוצה לעבוד, חייב מדינא דגרמי בדבר האבוד.
ברם, בנה"מ (סקי"ב) חולק וסובר שאפי' בשכר פטור, הואיל שבעה"ב הפסיד את עצמו, שהיה צריך לדעת שבחינם פועל יכול לחזור בו.
לכן בנ"ד נראה לתלות במחלוקת הש"ך והנה"מ אם חייב לעלות חזן, דלכאורה גם בנ"ד הוי כדבר האבוד להם שלא ימצאו חזן אחר אף בשכר. לש"ך חייב לחזן ובהיה היזק ממון, חייב לשלם.
אולם לנה"מ יש לפוטרו אף בהציעו לו שכר. ולהלכה נראה שפטור, שיכול לטעון קי"ל כהנה"מ. אלא שאין ראוי לעשות כן, משום מחוסר אמנה.
ב) אלא שיש לדון אם הקהילה יכולה להטעות את החזן ולהבטיח לו סכום גדול ולאחר החג לא לשלם, הואיל והוא נהג עמהם שלא כהוגן?
לענ"ד לתלות במחלוקת הש"ך והנה"מ הנ"ל. לדעת הש"ך, יכולים לעשות כן, דבלא"ה יכולים לחייבו מדינא דגרמי. ולדעת הנה"מ, אינם יכולים. ויצטרכו לשלם כי באמת לא היה חייב להתנדב להיות חזן.
להלכה:
החזן אינו חייב לעלות חזן ופטור מנזק. ומ"מ נראה שהוא כמחוסר אמנה.
לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבנימומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.