הכניס דג טורף בטעות לאקווריום של חברו

^{מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל}

שאלה?

^{יעקב שאל את דירת אברהם, ולפני שעזב יעקב את הדירה, ראה דג אחד שמת, וכהכרת הטוב קנה לו דג דומה לאחר שהתייעץ עם המוכר על התאמת הדג לשאר הדגים.} 

^{ולאחר מכן, התברר שדג זה טרף את כל הדגים. ועתה תובעו שישלם לו.} 

^{ומאידך טוען יעקב, שעשה לו טובה?}

תשובה!

^{א) הכנסת דג טורף לאקווריום חייב כדין אדם המזיק כמבואר במס' ב"ק נו: אמר רב: המעמיד בהמת חברו על קמת חבירו, חייב, ולדעת הרשב"א מטעם אדם המזיק. וכ"פ בשו"ע וברמ"א (שצד, ג).}

^{ב) ולגבי המוכר שייעץ לו בטעות, יש לחייבו, כדין מראה דינר לשולחני ונמצא רע שחייב מדינא דגרמי כנפסק בשו"ע (שו, ו).}

^{ג) וביחס לתביעת אברהם את יעקב, לענ"ד נראה שתלוי במחלוקת השו"ע ורמ"א (שעח, א) במזיק באונס גמור. לדעת מרן, חייב. ולהרמ"א פטור. ולכן בנ"ד אם יעקב הינו ספרדי יתחייב ואינו יכול לטעון 'קים לי' כדעת הרמ"א, כמבואר ביבי"א (ט, א).}

^{ד) אולם יש לדון לפטור את השואל למ"ש בשטמ"ק (שם) שאף לרמב"ן אדם שמתעסק לטובת הניזק ויצאה מכך היזק, לאו אדם המזיק הוא אלא שומר ופטור באונס גמור.}

^{ה) עוד יש לדון לפוטרו ע"פ האבן האזל (חובלו, א) שביאר בדעת הרמב"ם שבהזיק ב"כוחו" באונס גמור, פטור. ובנ"ד נראה שזה מכוחו ולא מגופו.}

^{ו) אולם יש לחייבו מדין שואל שחייב אפי' באונס גמור. ברם, בקצוה"ח (צה, ד) מבואר דבסתמא אין דין שמירה במטלטלים הנמצאים בקרקע לדעת השו"ע אא"כ משך אותם, ומכך שאין שמירה בקרקע, ה"ה שאין שמירה על המטלטלין הנמצאין בתוכה.}

^{ז) יש לפלפל, הואיל כשהכניס את הדג, זזו הדגים מחמתו, שמא בכך נקנו לו להתחייב עליהם כשואל. ואת"ל שלא, אפשר שגם אם לא עשה בהם קנין נכנס תחת שמירתו הואיל ודרך שימוש באקווריום הוא להנות בהם, כמבואר בנה"מ (שמ, ח)}

להלכה: שואל הדירה יהיה פטור. אולם יש לחייב את המוכר. 

^{לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.}