בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם:
לדעת הבית יוסף בסימן תרצ"ה וכן מבואר בדרכי משה, המארח לא יוצא ידי חובה משום שלא נתן לו בצורת שילוח, ובפסוק כתוב משלוח מנות איש לרעהו.
איש השולח לאשתו משלוח מנות על מנת שאין לו בו רשות, יוצא בזה ידי חובה. וכדאי לעשות כן כדי לשמח לב האישה.
א. שורפים את כל החמץ ביום שישי - י"ג ניסן לפני השעה 11 בבוקר מבלי לומר את נוסח ביטול חמץ. ב. משאירים כמות מצומצמת של פיתות שלא מתפוררות, לצורך סעודה ראשונה ושנייה.
א. אדם הרוצה שלא לאכול חמץ בשבת שחל בה ערב פסח, יכול לסלק את כל החמץ מהבית עוד לפני שבת וכמובן לשורפו עד סוף שעה חמישית לערך 11:00 בבוקר של יום שישי, ולאחר מכאן לבטלו.
א. אפשר לאכול עד שעה עשירית מצה מבושלת, לערך עד השעה 15:30. לכן יתפלל מנחה לפני כן החל מהשעה 13:30 לערך.
אסור להשתמש בחמץ שנמכר לגוי בשבת שחל בה ערב פסח, והטעם הוא משום שהחמץ נמכר כבר במהלך השעה החמישית (11) ביום שישי, והמכירה נכנסת לתוקפה לפני כניסת שבת, ואם אוכל מהחמץ הוא גוזל את הגוי שנמכר לו החמץ.
בדיקת חמץ יש לעשות בליל י"ג בניסן לאור הנר, דהיינו ביום חמישי בלילה, עם עשרה פתיתים כנהוג, ושורפים זאת למחרת ביום שישי כמבואר בשולחן ערוך סימן תמ"ד סעיף א.
פוסק מרן בשולחן ערוך בסימן תמ"ד סעיף ב, שטוב לבער את החמץ בערב שבת קודם חצות היום, דהיינו קודם תחילת שעה שישית שזה יוצא בערך בשעה 11 בבוקר, כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים לשרוף לאחר חצות היום.