בילקוט יוסף סימן תר"מ סעיף כ' כתב בשם הביאור הלכה: בימי הצנה והקור, יש לו ללבוש בגדים חמים ויאכל בסוכה, ויוכל גם לברך ''לישב בסוכה''. שאם לא ילבש בגדים חמים ויהיה בגדר מצטער, הרי ברכתו שבירך לישב בסוכה היא ברכה לבטלה.
ואם גם הבגדים החמים אינם מקילין עליו את צער הקור, פטור מן הסוכה, ורשאי לאכול בביתו, דמצטער פטור מן הסוכה. [כך כתב בביאור הלכה (סימן תר"מ סעיף ד), שיהא לבוש בגדים חמים כשסועד בסוכה, כדי שלא יהיה מצטער מהקור, ועל ברכתו לישב בסוכה יהיה חשש ברכה לבטלה]. עד כאן מדברי הילקוט יוסף.
הנה לכאורה כל זה כאשר יש קור גדול אך מה יהיה הדין כאשר יש חום גדול, האם תהיה חובה להביא מאורר או מזגן נייד טרם החג כדי להקל מעליו את צער החום, ולמנוע מצב שיה מצטער הפטור מהסוכה?
עיין בריש דברי ביאור הלכה סימן תרמ סעיף ד דיבור המתחיל מפני הרוח שכתב: "מפני הצינה במקומות הקרים... ועיין בלבוש דאפילו יש לו כרים וכסתות להנצל מן הצינה גם כן יש להקל דאין כל אדם יכול לטרוח בכל לילה להביאם שם ולמחר לפנותם [אם לא דיש לו מקום בסוכה להניחם שם לכל ימי החג וכן מוכח במגן אברהם בסימן תרל"ט באות ז' דבאופן זה לא נוכל לפטרו מחמת הטעם דצינה עיין שם]. והנה לכאורה עולה פשוט שהמדיד הוא האם ישנה טרחה מרובה להביא מאוורר או מזגן נייד לסוכה, או שאין טרחה ובאם סוכתו נמצאת במרפסת ביתו ויכול בהישג יד ובנקל להביא מאוורר לסוכה צריך לעשות זאת כדי שלא יכנס לגדר מצטער הפטור מהסוכה.
ועיין בספר הליכות מועד פרק י' סעיף ח' שכתב שגם כאשר ישנה טרחה מרובה ופטור מעיקר הדין מכל מקום אם יחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה, אך סיים שאם החום גדול ומרגיש צער החום גם כאשר יש מאוורר אזי פטור עד כאן לגבי מאוורר. והנה העולה מן האמור שלגבי מזגן נייד אם יש לו בביתו, והסוכה במרפסת ביתו, ובנקל יכול להביא את המזגן נייד לסוכה, אזי צריך להביאו כדי שיוכל להפיג את צער החום ולשבת בסוכה בנחת. אך אם יש לו מזגן נייד והסוכה אינה בביתו ישאל רב כיצד עליו לנהוג.
עוד ציין שכתב בספר הסוכה השלם, שהחפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה היה מכניס תנור חימום לסוכתו כדי שיוכל לישון שם. לכל שאלה בהלכה ניתן לצלצל 2873*
בברכת ופרוס עלינו סוכת שלומך,