נשבע שלא יישא אישה על אשתו, האם נחשב שמתנה על מה שכתוב בתורה?
(שולחן ערוך אבן העזר סימן א סעיף יב)
מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©
בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.
כתב השולחן ערוך נשבע שלא יישא אישה על אשתו, ושהה י' שנים ולא ילדה, יש לעיין הדין בסימן קיח שם בסעיף יד נאמר:
הַמַּתְנֶה בַּכְּתֻבָּה שֶׁלֹּא ייִשָּׂא אִישָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ, אֵינוֹ מַתנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
בנושאי הכלים שם נתבאר, דאף אם תשהה עמו עשר שנים ולא תלד, שאז הוא מחויב לישא אחרת כדי לקיים פרייה ורבייה, מכל מקום התנאי קיים, ויפטרנה בגט ולא ישא אחרת עליה. והסיקו שלפי זה אם מתנה שלא יגרשה, התנאי אינו חל. עיין שם בבית שמואל ובחלקת מחוקק, ותרווה נחת.
בסעיף הקודם נתבאר מקור הדין של שבועה חמורה בתקיעת כף, והוא כהשלמה לסעיף זה, שם ניתן לראות שהחתן מתחייב בשבוע חמורה בתקיעת כף, שלא ישא אחרת עליה אלא ברשות בית הדין.