מי הם האסורים להינשא לישראל?

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיפים א עד ה)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{הקדמת דיני ייחוס:} 

^{1. באומות הולכים אחר האב.}

^{2. ביהודי הלאום הולך אחר האם והוא הדין בגוי שנושא גיורת.}

^{3. כשיהודי נושא גויה, אין קדושין, ולכן הולכים אחר האם המולידה.}

^{4. גר שנושא גויה: לדעת החלקת מחוקק, הולכים אחר האם כיהודי שנשא גויה. לדעת הבית חדש והטורי זהב, בגר הולכים אחר הפגום, ולא אחר האם כמו בישראל.}

^{5. כשיש קידושין ואין עבירה, בישראל היחוס הולך אחר האב, בגרים הולכים אחר הפגום. ולכן: א. גר שנושא ממזר, למרות שיש קידושין ואין עבירה, לא ההולכים אחר האב כבישראל, אלא כדין גרים שהולכים אחר הפגום. ב. ישראלי/ת שנשא גר/גיורת, הולכים אחר הפגום.}

^{6. גרים באותו אומה, לרמב"ם הולכים אחר הפגום, ולאחרים אחר האם.}

^{7. ממזר שנושא ישראל, יש קידושין ויש עבירה, לכן הולכים לפי הפסול.}

^{8. ממזר שנושא גוי או שפחה, אין קידושין ולכן הולכים לפי האם המולידה.}

^{הכלל הוא: שכשיש קידושין ויש עבירה, הולד הולך אחר הפסול (קידושין דף סו, עמוד ב). בגר גם כשאין עבירה הולכים אחר הפגום או הפסול, כגון גר שנישא לממזר, הולד הולך אחר הפסול. לעומת זאת, כשהקידושין אינן תופסין, לא הולכים אחר הפסול, אלא בישראל אחר האם, ובגוי, אחר האב.}

^{האסורים לבוא בקהל - דהיינו להינשא לישראל (סעי' א-ה):}

^{האסורים לבוא בקהל, הם וצאצאיהם עד עולם: ממזרים. עמונים. מואבים. ונתינים הם הגבעונים שהתגיירו, ונתנם יהושע להיות חוטבי עצים ושואבי מים.}

^{אסורים עד דור שלישי: מצריים ואדומים.}

^{בדין שבע עממין שהתגיירו. הובאו 3 דעות:}

^{א. אין לחלק בין שבע עממין לאומות אחרות כך כתבו רש"י, הרמב"ם, ובעל המאור כי האיסור של "לא תתחתן בם" אינו מבדיל בין שבע עממין לשאר אומות, ודוד גזר על הנתינים, בגלל שביקשו להרוג ולתלות את שבעת בני שאול, והם אסורים מדרבנן עד עולם.}

^{ב. הם אסורים, אך בניהם שנולדו לאחר שהתגיירו מותרים כך כתבו הרמב"ן ורשב"א. נתינים כנ"ל.}

^{ג. הם אסורים עד סוף כל הדורות כך פסק רבינו תם. משום שהאיסור של "לא תתחתן בם" מדבר על שבע עממין עד עולם, כולל נתינים. דוד גזר אף על שעבוד הנתינים לישראל עד עולם.}

^{מי הם המותרים להינשא עם ישראל מייד שהתגיירו?}

^{המותרים לבוא בקהל מיד כשהתגיירו: עמונית ומואבית, דרשת חז"ל: עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית. ושאר האומות.}

^{ישראל הבא על גויה מה דין הוולד?}

^{דין הולד כדין הגויה. כשאין קידושין או אישות, ממילא עובר ירך אמו הוא, והוא מיוחס אחר אמו מולידו.}

^{גוי הבא על בת ישראל מה דין הוולד, והאם הוולד צריך גיור?}

^{הולד מותר לבוא בקהל, גם אם הגוי עמוני, או מואבי.}

^{האם הולד צריך גיור:}

^{דעה א: הולד אינו צריך גיור (רי"ף, רמב"ם, ט"ז, שולחן ערוך ש"ך ב"ש נו"ב, חמד"ש).}

^{דעה ב: כל עוד לא התגייר, הולד נחשב כגוי כך כתבו פסקי התוספות ויערות הדבש, הובאו בפתחי תשובה אות א. אמנם המהרש"א יישב, וביאר בדעת התוספות שהולד ישראל. ברש"י במסכת קידושין דף סח, עמוד ב בפשטות יש סתירה. אולם, שער המלך יישב והסביר שכוונת דבריו שהוא גוי, הם רק להוה אמינא שם.}

^{דעה ג: נחשב כגוי, אך לאחר שהתגייר נחשב יהודי מתחילה ולא גר, כיוון שגוי מיוחס אחר אביו, אך יהודי אחר אימו, ואם כן לאחר הגיור הוא כבר מיוחס אחר אמו כיהודי ולא אחר אביו כגוי בשם הגאון מליסא.}

^{גוי הבא על בת ישראל ונולדה בת האם הבת מותרת לכהן?}

^{דעה א: כשר אף לכהונה (רמב"ם)}

^{דעה ב: אמנם אינו ממזר, אך פגום לכהונה, רא"ש, ושלחון ערוך. לשיטתם, אפילו בדיעבד אם נישאת תצא, כדין כהן גדול הבא על האלמנה, שבנה פגום לכהונה (בית שמואל). לעומת זאת, לדעת החלקת מחוקק אות ז, מהלשון פגום, משמע שאם נישאת, לא תצא.}

^{דעה ג: הרי"ף, ורמב"ן הסתפקו אם כשרה לכהונה, על פי זה כתב הרמב"ן לכתחילה לא תינשא, אך אם נישאת לא תצא. במשנה למלך כתב שלכאורה הווי ספיקא דאורייתא, ולכן היה צריך להחמיר שאף אם נישאת תצא. ובפתחי תשובה אות ג כתב בשם שער המלך, שיש לתרץ שהרמב"ן חשש לגט מעושה שבניה יהיו ממזרים. אבל בספק במציאות, כופים לגרש.}

^{להלכה: כתב הבית שמואל אות ב, שבהתאם לרוב הדעות, לא תינשא לכהן, אבל אם נישאת לא תצא. וכתב החלקת מחוקק שהולד שיולד להם יהיה ספק חלל.}

^{גוי הבא על בת ישראל מה דין הוולד, כשהולד בן?}

^{דעה א: לסוברים שפגום לכהונה, הוא הדין כשהולד זכר, הרי הוא חלל, ובתו פסולה לכהונה (רמב"ן).
דעה ב: רק הבת פגומה, אך אם נולד זכר, הוא אינו פגום ובתו מותרת לכהונה (רש"י, וכן משמע בשולחן ערוך אות ז ואות יז.}