על מי מוטל נטל ההוכחה כאשר עולה טענת מקח טעות בעקבות מומים?
פוסק השולחן ערוך כיצד היא טענת המומין? אם המומין היו שם בוודאות קודם לאירוסין, כגון אצבע יתירה וכיוצא בו, על האב [הכלה], להביא ראיה שהבעל ידע על כך ונתרצה, או שחזקתו שידע. ואם לא הביא ראיה תצא בלא כתובה כלל. ומבאר החלקת מחוקק באות יד כגון שטוען אב הכלה שיש בעיר מרחץ, או שהולכות ברחוב ולא מתחבאות ולכן היה על החתן לדעת. [הדוגמאות הללו נחשבות כראיה שהבעל ידע מהמומים ונתרצה] כי חזקה אין אדם מתפייס במומים. אבל אם בעל אותה כבר או אפילו הכניסה לחופה, אז חזקה שאין אדם שותה בכוס אלא אם בודקו. ומסתמא נתפייס על כך.
