האם ניתן למכור מנכסי האיש לצורך מזונות ילדיו כאשר הלך למדינת הים?
(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע"א סעיף ב)
מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©
בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.
האם ניתן למכור מנכסי האיש לצורך מזונות ילדיו, כאשר הלך למדינת הים לפני גיל 6 או לאחר 6?
פוסק השולחן ערוך, שבמקרה שהלך הבעל למדינת הים, והניח בניו, מוכרין מנכסיו לפרנסתם, עד שהיו בני שש. מה הדין מגיל שש ומעלה:
דעה א': אם הוא אמוד שיש לו ממון הראוי ליתן להם זנים אותו גם מעל גיל שש, ואם אינו אמוד אין זנים אותו (כך כתב הר"ן, וכן פסק הרמ"א).
דעה ב': אין זנים אותם מנכסיו, אפילו הוא אמוד ואפילו זנם קודם, כיוון שלא יורדים לנכסיו שלא בפניו (כך כתבו הרמב"ם, בטור, וכן פסק השולחן ערוך). כן דעת רוב הפוסקים ואף הר"ן לא החליט דבריו (בית שמואל).
זן את ילדיו לאחר גיל שש, ונסע למדינת הים האם ממשיכים לזון את ילדיו מנכסיו?
דעה א': ממשיכים לזון אותם מנכסיו, לפי שוודאי נוח לו בכך (תוספות, רמ"א).
דעה ב': לא זנים אותם, כן דעת ר"י, הובאו דבריו בבית שמואל. והטעם שהגמרא במסכת כתובות דף מח עמוד א, חילקה בין:
הלך למדינת הים שהוא מדעת, שלא זנים. ולא אומרים שמסתמא ניחא ליה, כי אם רצה לזונם היה צריך להורות כן, ולכן לא יורדים לנכסיו שלא בפניו.
לשוטה שיצא שלא לדעת שזנים, שלא היה לו אפשרות להורות כן, ולכן אומרים שמסתמא ניחא ליה, כי סתם אנשים זנים את ילדיהם, ואם הסוגיא עוסקת במי שעד עתה לא זן את ילדיו הגדולים, אין סברא לומר שבשוטה ניחא ליה לזונם, אם מקודם הוא לא זן אותם. אלא וודאי בשני המקרים מדובר באדם שעד עתה זן את ילדיו, ובשוטה שיצא שלא מדעת זנים, ובהלך למדינת הים מדעת, לא זנים.
הלך האב למדינת הים האם זנים את בניו מנכסיו בתוך השלושה חודשים ראשונים?
דעה א': חייב לזונם, כי הם אינם יכולים לפרנס את עצמם, ואינם דומים לאשה היכולה להתפרנס ממעשה ידיה (פרישה). לפי זה אם האישה חולה ואינה בת מלאכה, פוסקים לה מזונות גם בג' חודשים הראשונים, בניגוד למשמעות הדין לעיל סימן ע סעיף ה (בית שמואל באות ה').
דעה ב': אינו חייב, כפי שאינו חייב באשתו, כי יש חזקה שאין אדם מניח ביתו ריקם (בית שמואל).