האם מותר לעבד כנעני להתחתן עם יהודייה?

^{(אבן העזר סימן ד סעיפים יא-יב)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{האם מותר לעבד כנעני להתחתן עם יהודייה, והאם מותר ליהודי להתחתן עם שפחה כנענית?}

^{פוסק השולחן ערוך עבד כנעני, שהוטבל לשם עבדות, אסור בישראלית [מיהו עבד כנעני? - גוי שנמכר ליהודי לעבדות, במהלך הקנייתו ליהודי העבד עובר גיור חלקי, הכולל מילה וטבילה. לאחריהם הוא חייב בכל המצוות שנשים חייבות, מעמד העבד והשפחה הכנענית הוא מעמד ביניים בין גוי ליהודי.] עוד פוסק השולחן ערוך שישראל אסור בשפחה בין אם היא שלו ובין אם היא של אחר. לאחר ששחררו רבו, הרי הוא כישראל לכל דבר.} 

^{הפקירו רבו או שהניח לו תפילין, או שהיה רבו שליח ציבור וקראו לעלות לקרות בתורה או שהשיאו רבו ישראלית. האם מותר העבד הזה בבת ישראל?}

^{דעה א: כתב השולחן ערוך לכתחילה אסור בבת ישראל עד שיכתוב לו גט שחרור, בדיעבד אם קידש יהודייה היא ספק מקודשת. כי לעניין איסור לא הולכים אחר אומדן דעת, חלקת מחוקק.}

^{דעה ב: לדעת הרא"ש כיוון שלא נאמר שאסור באשתו עד שישחררנו, מוכח שוודאי אומדן דעת הוא ששחררו ומותר בבת חורין. ומצריכים אותו בגט שחרור, רק שמא יאמר האדון שלא שחררו ועל ידי כך יוציא עליו לעז, אבל אינו יכול לחזור ולשעבדו וכן הובא בטור ובבית חדש.}

^{נשא העבד אישה לפני רבו האם חוששים שרבו שחררו והקידושין תופסים, ומה הדין אם קרא העבד בתורה או הניח תפילין לפני רבו?}

^{דעה א: דווקא כשרבו השיאו יצא לחרות, ולא כשנישא מעצמו לפני רבו (הרי"ף, הרא"ש, וכן פסק השולחן ערוך בדעה הראשונה והרמ"א ביורה דעה סימן רסז).}

^{דעה ב: אף אם נישא מעצמו לפני רבו, משוחרר וקידושיו תופסים, כך כתב הטור כאן והביאו השולחן ערוך כדעת יש מי שאומר. אבל אם הוא מעצמו הניח תפילין לפני רבו או קרא בתורה, לא יצא לחירות (טור יורה דעה סימן רסז)}

^{נשא האדון את שפחתו האם יש חשש שהקידושין תופסים?}

^{כתב הרמ"א שכל שכן אם הוא נשא שפחתו, דחוששין לקידושיו. והטעם לזה כתב בבית שמואל אות יג הוא שמא זיכה לו גט שחרור על ידי אחר. וכתב עוד בבית שמואל אות יא שיש לתמוה על הרמ"א שביורה דעה פסק כדעת הרא"ש וכאן סתם כדעת הרמ"ה והשו"ע, וסובר שאפילו נשא שפחתו, מקודשת רק מספק.}