השולחן ערוך פוסק להלכה שאסור לעמוד בלא אישה, גם לאחר שכבר קיים מצות פרייה ורבייה.
האם האיסור להיות ללא אישה לאחר שקיים מצוות פריה ורבייה, הוא מדאורייתא או מדרבנן?
בבית שמואל אות יג הביא שישנה מחלוקת האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן:
דעה א: אסור מדרבנן, שלא יבוא לידי הרהור, והפסוק לא טוב היות האדם, הוי אסמכתא (רמב"ם).
דעה ב: איסור מדאורייתא, מהפסוק - לא טוב היות האדם לבדו (רי"ף).
דעה ג: מסתפק אם הפסוק הוא אסמכתא, והאיסור מדרבנן, או שהאיסור הוא מדאורייתא (רמב"ן).
האם צריך להתחתן עם אישה שיכולה להוליד ילדים כשיש לו יכולת כלכלית, לאחר שכבר קיים פריה ורביה?
השולחן ערוך פסק שצריך שישא אשה הראויה להוליד, אם יש לו יכולת כלכלית, אפילו שכבר קיים מצות פריה ורביה. ובבית שמאול אות יג הוסיף שזה מצווה מדרבנן.
המכיר בעצמו שאינו ראוי להוליד עוד, האם יש צורך שישא אישה בת בנים?
כתב הרמ"א בשם הנימוקי יוסף מיהו אם מכיר שאינו בן בנים עוד ואינו ראוי עוד להוליד, ישא אשה שאינה בת בנים.
אדם שיש לו הרבה בנים ושחושש שתהיה מריבה בין הבנים לבין האישה שראויה להוליד, האם יכול שלא להתחתן בכלל?
כתב הרמ"א בשם תרומת הדשן אם יש לו בנים הרבה ומתירא שאם ישא אשה שיכולה להוליד, יבואו קטטות ומריבות בין הבנים מאשתו הראשונה, ובין אשתו השניה, מותר לישא אשה שאינה בת בנים. אבל אסור לישב בלא אשה משום חשש מריבות. והסביר הבית שמאול אות יז שהטעם לכך הוא, כי משום חשש קטטה מותר לו ליבטל ממצות פריה ורביה, אך אסור מסיבה זו לעבור עבירה, ולהישאר ללא אישה כי יש לחוש שיצרו יתגבר עליו ויבוא לידי הרהור עבירה.
האם מותר למכור ספר תורה לצורך קיום מצוות פרייה ורביה למי שעדיין לא נלדו לו בן ובת?
פסק השולחן ערוך על פי הרמב"ם מוכרים ספר תורה כדי לשאת אשה בת בנים, כשעדיין לא קיים מצות פריה ורביה.
האם מותר למכור ספר תורה כדי להתחתן עם אישה שיכולה להוליד, על אף שכבר קיים מצוות פריה ורביה ויש לו בנים?
דעה א:לא ימכור ספר תורה, אלא ישא אשה שאינה בת בנים, ולא יעמוד בלא אשה, כן פסק השולחן ערוך בדעה הראשונה על פי דברי הרי"ף כמובא בדעה הראשונה ברא"ש.
דעה ב:גם כשכבר קיים מצות פריה ורביה מוכרים ספר תורה, כדי לישא אישה בת בנים (כך פסקו הרמב"ן, הרא"ש בדעה השניה, ריטב"א, טור, והשולחן ערוך הביא דבריהם כיש אומרים). וכתב הבית שמואל אות טו שאמנם השולחן ערוך פסק להלכה בסתמא כדעה הראשונה ברא"ש, אך לא מצינו מי שפוסק כן, אלא הרא"ש ובעל המאור הבינו כן מדברי הרי"ף, ולדעת הרמב"ן אין הכרח לפרש כך ברי"ף, לכן העיקר שמוכרים ולא כדברי השולחן ערוך בדעה הראשונה, ולמעשה הכריע כדעת היש אומרים.
האם מותר למכור ספר תורה כדי לשאת אשה שאינה בת בנים שלא לעמוד בלא אישה מחשש להרהורי עבירה?
דעה א:יעמוד בלא אישה ולא ימכור ספר תורה כדי להינצל מהרהורי עבירה. כך כתב הבית שמואל באות יד, על פי הנימוקי יוסף. וכן פסק בפתחי תשובה אות יג, שמפורש בנימוקי יוסף שאינו מוכר ספר תורה כדי להינצל מהרהורי עבירה, ודלא כמי שפירש בדעת הנימוקי יוסף להתיר.
דעה ב:מוכרים ספר תורה כדי לא לעמוד בלא אישה. כך פסק הרמב"ן והחלקת מחוקק מביא לכך הוכחה, מדברי הרמ"א שכתב בסעיף זה, שמחשש קטטה בין אשתו השנייה לילדיו מאשתו הראשונה, רשאי להיפטר ממצות "לערב אל תנח", ולהתחתן עם אישה שאינה ראוי להוליד, אך אסור לו לעמוד בלא אישה, משמע שלעמוד בלא אישה חמור יותר. הבית שמואל דוחה את דבריו, שאמנם לעמוד בלא אישה חמור יותר, אולם מכירת ספר תורה הותר רק כדי לקיים מצוות בדמי המכירה, ולא כדי להינצל מעבירה.