תביעת שלום בית בבית הדין הרבני באמצעות טוען רבני ומגשר מוסמך
הפאן ההלכתי של תביעת שלום בית
הדברים חולקו לקטעי משנה עם כותרות בהתאם לתוכן הנכתב ולמען ירוץ בו הקורא ויבין את גודל חשיבותה של מצווה זו גדריה ופרטיה. מתוך פסק דין שמספרו 872663 הדברים נכתבו על ידי הרה"ג הרב שלמה שפירא כיום דיין בבית הדין הרבני הגדול:
ועתה נבוא לנידון דידן, אין ספק שההשתדלות לעשות שלום־בית בין איש לאשתו היא מצווה וכדשנינו בפאה (פ"א מ"א):
"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו..."
ובסידורים נוסח ספרד מצוטטת משנה זו בתוספת קלה: "הבאת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו."
וכן היא גרסת הר"ש סירילאו במשנה.
וברש"י בנימוקיו לתורה (במדבר כ', כט ד"ה כל בית ישראל) כתב:
"האנשים והנשים, לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו."
ומקור דבריו באבות דרבי נתן פי"ב:
למה בכו גם הנשים וגם האנשים בפטירת אהרון
"מפני מה בכו את אהרון אנשים ונשים, מפני שדן אהרון דין אמת לאמיתו. מימיו לא אמר לאיש שסרח סרחת ולא לאשה שסרחה סרחת לכן נאמר ויבכו אותו כל בית ישראל, אבל משה שמוכיחם בדברים קשים נאמר ויבכו בני ישראל את משה.
ועוד כמה אלפים היו בישראל שנקרא שמם אהרון שאלמלא אהרון לא בא זה לעולם שהיה משים שלום בין איש לאשתו ומזדווגים זו עם זה והיו קורין שם הילוד על שמו."
לשון רכה בהליכי שלום בית
וביאור הדברים שאהרון היה נוהג בלשון רכה. לא מוכיח את האיש שסרח על האשה ולא את האשה שסרחה על האיש, ומתוך דברים אלו היה מביא לשלום־בית ביניהם עיי"ש באבות דר"נ.
ומטעם זה אהבו אותו כל בית ישראל. אבל משה היה מוכיח את מי שנהג שלא כדין ומשום שצריך לדון דין אמת לאמיתו, ומטעם זה לא כל ישראל בכו עליו שהיו מי שנפגעו מתוכחתו.
ושתי דרכים אלו בהנהגה מבוארים בסוגית הגמ' בסנהדרין (ו, ב):
"ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע... אלא יקוב הדין את ההר שנאמר כי המשפט אלוקים הוא וכו' משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרון אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין איש לאשתו."
ועיי"ש בתוס' (ד"ה אבל אהרון) שפירש:
"כיוון שלא היה דיין ולא היה הדין בא לפניו אלא לפני משה ודאי לדידיה שרי."
וביאור הדברים דדעת ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי היא שלדיין אסור לעשות פשרה אלא חייב לדון דין אמת וכן הייתה מידת משה שהיה דן ופוסק. אבל אהרן שלא היה דיין לו היה מותר ומצווה לעשות פשרה, שעל ידי הפשרה ישרוד השלום בין שני בעלי הדין.
והיינו שמידת משה היא דין ולכן היה פוסק הדין בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. שהרי תפקיד הדיין – בית הדין – לשפוט ולהכריע מי הוא הצודק, ואינו יכול להתחמק מחובתו. אבל אהרון שלא היה דיין היה עושה פשרה ושלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, דהבאת שלום היא מצווה ומוטלת על כל אחד ואחד מישראל.
ולפיכך מי שאינו דיין ולא חלה עליו החובה לדון, עליו מוטלת המצווה שאין לה שיעור ואדם אוכל פרותיה בעולם הזה ובעולם הבא – הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.
והנה אף שאיתא בסנהדרין שמידתו של משה היא שיקוב הדין את ההר, מידה זו הייתה דווקא כשבאים לפניו לדון, שמכיוון שיש מצווה עשה על הדיין של "בצדק תשפוט עמיתך" אסור לו לעשות פשרה אלא חובתו לפסוק את הדין, דכנגד המצווה של הבאת שלום, חובת הדיין לקיים מצות העשה המוטלת עליו ולא לפסוק שלא כדין ואפילו כדי להביא שלום.
חובת הדיין לעשות שלום בית כשישנה אפשרות
אמנם באיש ואשה שבאים לדון, ודאי שאם רואה הדיין שיכול לעשות שלום־בית, אין הוא צריך לפסוק את הדין ולגרום לפירוד, אלא אדרבא, חובה עליו להשתדל לעשות שלום־בית, דשלום־בית לעולם לא יהיה עיוות הדין שהרי משיהיה שלום־בית, ותיבטל הסיבה – המריבה בין הצדדים, יתבטל המסובב – התביעה. ודיין היושב בדין לא פקעה ממנו המצווה המוטלת על כל אדם מישראל וכשביכולתו לעשות שלום־בית בין איש לאשתו חייב לעשות כן.
חשיבותה של מצוות השכנת השלום
ה) והנה אין ספק בגודל חשיבותה של מצווה זו ואמרו חז"ל בטעם הדבר מוחקים שם ה' ממגילת סוטה:
"לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחק על המים."
ועיין בנדרים (סו, ב) שר"י טעם מתבשיל של אשה כדי לעשות שלום בינה לבין בעלה, ועיי"ש במעשים דומים (ועיין בחולין [קמא, א] שהייתה הו"א שיותר לקחת אם על בניה כדי לשים שלום בין איש לאשתו).
ועיין בירושלמי בסוטה פ"א ה"ד במעשה דר"מ שהשתדל שאשה תירק בפניו כפי שאמר לה בעלה, ושאלוהו תלמידיו כך מבזין התורה וענה להם:
"ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו ומה אם שם של קודש ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו וכבוד מאיר לא כל שכן."
ומהאי טעמא מותר לשנות מפני השלום עיין ביבמות (סה, ב) וכן איתא בויקרא רבה (פ"ט ה"ט):
"בר קפרא אמר גדול שלום שדברו הכתובים דברי בדאות בתורה בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה... שדברו הכתובים לשון בדוי בנביאים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו."
ועיין באבות דרבי נתן שהזכרנו לעיל שכן היה מידתו של אהרון בהבאת שלום. ועיין בתנחומא (יתרו י"ז) ובתו"כ (קדושים כ') גודל שכרו של המביא שלום בין איש לאשתו שיאריכו ימיו ולא תבוא עליו פורענות, עיי"ש ואכ"מ.
השכנת שלום גם כאשר לא נתבקש לזה
וחובה זו של הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו אינה רק כשמבקשים ממנו אלא חובה על האדם לטרוח בזה וכמו שכתב ה"תפארת ישראל" (פאה פ"א מ"א) יכין אות ז':
"אבל הבאת שלום היינו אפילו אין שניהם רוצים, אפילו הכי יטריח את עצמו לפתותם לתווך שלום ביניהם ומהאי טעמא לא אמר תנא לעשות שלום, רק הבאת שלום, דהיינו להביא עצות מרחוק להכריחם בדבריו הרכים להביא שלום ביניהן."
האם הדיין מצווה להשכין שלום
והנה למרות גודל החובה של ההשתדלות בשלום־בית, השתדלות זו היא מצווה ומוטלת על כל אחד מהדיינים כמצווה עצמית ללא קשר לתפקידו כדיין והאמצעים להבאת שלום־בית הם חכמתו ותושייתו ואינם נובעים מהכלים השיפוטיים שניתנו בידו בכדי לשפוט.
מטעם זה חובת בית הדין (וכן אנחנו נוהגים) לברר בכל תביעת וגירושין ואף במקום שהצדדים הגיעו להסכמה לגירושין ומבקשים רק שנאשר את ההסכם או נסדר את הגט, לבדוק ולבחון על מה הושתו אדני הסכסוך ולהשתדל ולבדוק האם יש סיכוי לשלום־בית, האם עדיין מוקדם מידי לסדר גט פיטורין ואולי יש מקום לשלוח הצדדים לייעוץ.
שלום בית ללא הגשת תביעת שלום בית
חובה זו מוטלת עלינו אף בלא שהוגשה תביעה לשלום־בית, ולא נתבקשנו על ידי הצדדים לערוך שלום־בית ולפעמים אף כשהצדדים אינם מעוניינים בשלום־בית, שזהו בכלל הבאת שלום בין איש לאשתו המוטלת עלינו ככל אדם מישראל. ומשכך אף שחובה עלינו להשתדל, אין אנו יכולים לכוף לעשות שלום־בית, שכוח זה הוא בכלל הסמכות השיפוטית. אך החובה להשתדל בשלום־בית היא חובתנו האישית לקיים מצוותה של תורה.
שלום בית לפני אישור הסכם גירושין
ולכן רעה עלי השמועה ששמעתי שיש בתי דין שלא נכנסים לעובי הקורה, על כל פנים בבקשות לאישור הסכם גירושין. דודאי חובה על בית הדין לבדוק קודם אם יש אפשרות לשלום־בית. וכמוש"כ לא בתוקף מעמדם המשפטי, אלא מכוח היותם אדם בישראל החייב במצוות וזאת מלבד מה שחובת הדיין לבדוק הדברים כדאיתא בשו"ע (אבהע"ז סימן קי"ט ס"ג).
סיכום חובתו של דיין וכל איש ישראל לעשות שלום בית
העולה מכל האמור לעיל, שעשיית שלום־בית אינה חלק מחובה המוטלת על בית הדין כרשות שיפוטית, אלא היא חובתו של כל אדם מישראל להשתדל לשים שלום בין איש לאשתו כשידוע לו הסכסוך וביכולתו לפתרו. וגם אם אין אדם מבחוץ מתערב ביוזמתו ואם הצדדים רוצים למצוא פתרון ומזור לזוגיות שנפגעה, הפנייה צריכה להיות לרב או יועץ נישואין שיפשר בין הצדדים ויעזור להם לפתור ולהתמודד עם בעיותיהם, ואין הדבר צריך להיות מופנה לבית הדין שתפקידו העיקרי הוא שיפוטי, ובמקרים רבים לא מצויים בידו הכלים לפתרון הבעיה.
פנייה לבית הדין לסיוע בהליכי שלום בית שלא בכובעו השיפוטי
הן אמת במקרים רבים צד מן הצדדים מגיש תביעתו לבית הדין מפני שאין לו קשר עם רב או יועץ ולכן פנייתו היא כדי לקבל עזרת בית הדין להשכנת שלום. במקרים אלו, הפניה לבית הדין היא לצורך הסתייעות בידע התורני ובניסיון החיים של הדיינים כדי לפתור הבעיות בין בני הזוג, אך אין זו פניה לבית הדין בכובעו השיפוטי, ולכן ברור לי שבמקרים בהם לא הייתה פניה לבית הדין בתביעה לשלום־בית, ובוודאי אם פנו לרב אחר, אין זה מורה על חוסר רצון לשלום־בית.
סיוע בשלום בית למבקש שלא פעל עבור שלום בית
ונראה לומר דהוא הדין אם הצד הטוען שרוצה שלום־בית לא עשה דבר ולא פנה לגורם כלשהו, אין זה מורה על חוסר הכנות ברצונו לשלום־בית. שהרי הרבה אנשים אינם בעלי יזמה לעזור לעצמם. יש שהם פגועים וישנם מי שהם חסרי אונים בסיטואציה שאליה נקלעו. ולכן אין הם עושים דבר, או מפני שיודעים שבנסיבות העניין אין בכוחם ולא בכוח רב או יועץ כלשהו להביא מזור למשבר ולהחזיר הצדדים לשלום־בית. ומשכך יש לומר שהתנהלות זו אינה פוגעת בכנות רצונם לשלום־בית ואין אפשרות לבוא אליו בתביעה מדוע לא פעל לשתף גורמים חיצוניים או לשכנע את הצד השני לחזור לשלום־בית.
שלום בית במשבר עמוק כגון עזיבת הבית
ולפיכך אף אם המשבר בין בני הזוג הוא עמוק, אחד הצדדים עזב את הבית, או שהבעל קשר קֶשר עם אשה אחרת, אין בעובדה שהצד השני לא מגיש תביעה לשלום־בית כדי להוכיח שאין הוא מעוניין בשלום־בית, שהרי יכול להיות שהוא מעוניין ורצה בשלום־בית, אלא בהכירו המציאות החליט שלא תהיה תועלת בהגשת תביעה לבית הדין ואין הוא רוצה או צריך לעשות דבר ללא תועלת ותוחלת.
ולפיכך חובה עלינו להבין מהי מהותה של התביעה לשלום־בית שהיא אחת מהתביעות של בית הדין כבית דין, יש סמכות ויש חובה לדון בה, מה התועלת שתבוא לאדם מהגשת תביעה זו. שהרי עניינה של התביעה בבית הדין היא פנייה לדיינים כדי שיפעילו סמכות שיפוטית, ומהו הדבר המוטל על בית הדין בתפקידו כבית דין, בדונו בתביעה זו. ע"כ מתוך פסק הדין.
סיכום:
1. סיוע בהליכי שלום בית מוטל גם על בית הדין, כדין כל איש מישראל המצווה לעסוק בשלום בית.
2. כאשר לא הוגשה תביעה פורמאלית לשלום בית, עדיין ישנה חובה לבחון אפשרות סיוע לשלום בית.
3. גם בהליך הסכם גירושין, ישנה חובה על בית הדין לבחון האם יש עוד סיכוי לשלום בית.
4. בית הדין יכול לסייע לצדדים בהשכנת שלום בית שלא בכובעו השיפוטי, אלא כסיוע והפנייה ליועץ רלוונטי.
5. מבקש שלא פעל עבור שלום בית, לא נשללת ממנו האפשרות שבית הדין יסייע לו בהשכנת שלום בית.
6. גם כאשר המשבר עמוק כגון שמי מהצדדים עזב את הבית, עדיין ניתן לבחון אם ישנה היתכנות לשלום בית.
שיעור קצר - הלכה למעשה בנושא: האם שלום בית זו עילה לפטור את האישה מנזקים שגרמה לבעלה בשוגג?
הפאן הפרקטי של תביעת שלום בית
בחינת תביעת שלום בית
הצורך הבסיסי והקיומי של כל אדם ובפרט האיש היהודי, הוא שלום בית כנה ואמיתי אך לצערנו לא כל אחד ואחת זוכים לו. במאמר זה נסקור את האופציה לשלום בית במסגרת ההלכה, והליכי שלום בית בבית הדין הרבני ומה ניתן לעשות בכדי לאפשר להשיב את השלום הבית לאיתנו, בהמשך יורחב בנושא חובתו של בית הדין להשכין שלום בית, ועוד גדרים ופרטים בנושא זה.
תביעה לשלום בית, נועדה בכדי לבחון אופציה של השכנת שלום בית בין בני הזוג, ולנסות לכבות ולהשקיט את אש שלהבת, המחלוקת הזוגית. ועל כן כל תביעה לשלום בית תיבחן במשנה זהירות ובבדיקה קפדנית ומעמיקה, על ידי בית הדין. האם היא אכן כנה, או שמא נועדה לשמש למטרת עליונות משפטית כזו או אחרת.
מתי בית הדין יפנה את הצדדים לשלום בית
בכדי שבית הדין יורה על שלום בית צרכים להתקיים פרמטרים רבים הן במערכת הזוגית טרם הגשת התביעה והן במישור האישי של מגיש התביעה. רבים משתמשים בתביעת שלום בית בצורה שאינה נאותה ככלי מיקוח וכאסטרטגית משפט, ולכן בתי הדין הרבניים הקשיחו את הסף ההלכתי והמשפטי, ויש לומר אף העובדתי של תביעת שלום בית בבית הדין הרבני.
לכן יש לדעת שתביעת שלום בית שאינה מגיעה ממקום כנה יכולה להזיק שבעתיים, ועל כן יש צורך לנמק ולהסביר לבית הדין בלשון של זהורית, מדוע ניתן לבחון אופציה של שלום בית בין הצדדים, ואף לבקש סעדים לסיוע בשלום בית מבית הדין, בכדי שאכן תהינה אפשרות לשלום בית כנה ואמתי.
טוען רבני לתביעת שלום בית
טוען רבני הוא האדם המומלץ ביותר לניהול תביעת שלום בית. משום שלטוען רבני טוב יש ידע רב ביחס הדין העברי לכל הנוגע לשלום הבית ולשלמות הבית. לשלום בית אמיתי וכנה, יש פרמטרים רבים במסגרת ההלכה, השולחן ערוך ונושאי כליו. החל מהחובות והזכויות שיש לבני הזוג אחד כלפי משנהו. וכלה באם אחד מבני הזוג מפר את חובותיו הן בצורה חלקית והן בצורה מוחלטת.
ההלכה היהודית רגישה ביותר לכל הנוגע לשלום בית ועל כן דנה בפרטים ופרטי פרטים רבים, שמקפים בצורה יסודית את כל המערכתיות הזוגית מכל צד ואופן שיהיה, ואף נותנת יחס לאמירות שנאמרות במסגרת הזוגית. ישנם אלפי הלכות הקשורות לשלום בית ולפעמים במספר משפטים קצרים ניתן לגעת בעשרות הלכות ללא שימת לב.
ניתן לעיין באתר במאמר קורס טוען רבני בכדי לקבל קצת רקע לכמות ההלכות והירידה לפרטים ופרטי פרטים של ההלכה ביחס לשלום בית.
שלום בית או שלום לבית
שאלה זו מעסיקה אין ספור זוגות בכל מיני קונסטלציות שונות ומגוונות. והתשובה הכללית לשאלה זו היא להשתדל בכל עוז למקסם את הקשר הזוגי עדי כדי מצב שיוכלו הצדדים לחיות בבית בשלום. כל זוג עם הקונפליקטים המשפעים על המערכתיות הזוגיות והמשפחתית שלהם.
רבות הם העצות ורבים היועצים שישמחו לטפל בקשר הזוגי בלב שמח ונפש חפצה. אך ישנם גם מקרים בהם אין עוד סיכוי לשלום בית והזוג איבדו את נקודת ה-א-ל-חזור בשלום ביתם, ואינם מעוניינים עוד בשלום בית. וכל ניסיון שלום בית כזה או אחר ידחה על הסף ומהצד שאינו מעוניין.
אך בל נשכח שגם מקרה כזה ניתן לסיים בצורה נעימה ובדרכי שלום ולהשאיר בין הצדדים אופציה של חזרה עתידית ככל וההלכה מאפשרת זאת, ומטרת הפירוד וסיום הקשר העכשווית היא, בכדי שבסופו של הליך יחיו בני הזוג כל אחד במקומו בשלום ושלווה השקט ובטחה.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין
היהלום המשפטי שקיים במערכת בתי הדין הרבניים וגם בקליניקות הפרטיות למקרים מעין אלו הוא הסכם שלום בית ולחלופין גירושין הסכם זה מגדיר ומגדר בצורה ברורה את המערכת הזוגיות ומגלה האם אכן יש עוד סיכוי לשלום בית כנה ככל והצדדים יעמדו במטרות וביעדים שהציבו בהסכם בעזרת מגשר, ולחלופין האם נדרשים לומר שלום לבית זה, כלל ומי מהצדדים הפר את ההסכם והצד שכנגד מבקש לעבור לחלופת הגירושין שבהסכם.
הרצאה בנושא: באלו תנאים יתקבלו תביעות לשלום בית בבית הדין הרבני - מאת הרה"ג הרב אברהם מייזלס שליט"א - אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה
קרדיט: ההרצאה צולמה על ידי צלם מטעם לשכת הטוענים הרבניים ביום עיון והשתלמות לטוענים רבניים - הקישור להרצאה מתוך ערוץ חוק ומשפט - המשפט העברי