פוסק השולחן ערוך, האומר על עצמו שהוא ממזר, נאמן לאסור את עצמו על בת ישראל, ואסור בממזרת עד שייוודע ודאי שהוא ממזר. והסביר הבית שמואל באות נג, שהטעם לכך הוא משום שאדם קרוב אצל עצמו ולכן אינו נאמן להעיד על כך. אולם, משום ד"שויא אנפשיה חתיכה דאיסורה", הוא אסור בבת ישראל.