האם מפסידה האישה את כתובה כאשר אינה רוצה לעלות לארץ ישראל?


האם מפסידה האישה את כתובה כאשר אינה רוצה לעלות לארץ ישראל?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע"ה סעיף ג)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.



האם מפסידה האישה את כתובה כאשר אינה רוצה לעלות לארץ ישראל ומדוע?

פוסק השולחן ערוך, שבמקרה שאמר האיש לעלות לארץ ישראל, והאישה אינה רוצה, תצא בלא כתובה. והטען כתב הבית שמואל באות י"ח שדינה דומה לדין מורדת.


 

לא רצתה האישה לעלות לארץ ישראל ולאחר מכאן חזר האיש לחוץ לארץ, האם צריך לשלם לאישה את כתובה?

כתב הרמ"א שאם האיש חזר לאחר מכאן לחוץ לארץ, צריך לשלם לאישה את כתובתה, או ליורשיה, ונחלקו נושאי הכלים בטעם הדבר:

דעה א': כתב החלקת מחוקק באות כ, שדווקא אם הוא חזר לחוץ לארץ קודם שגירשה, ודווקא כאן שמאס בארץ ישראל וגילה דעתו שאינו חש למצוות יישוב ארץ ישראל. אולם, ברצה להוציאה מעיר לעיר ובסוף חזר אינו חייב, כי כאשר לא עשתה רצונו, מיד הפסידה כתובתה.

דעה ב': כתב הבית שמואל באות י"ט, שגם אם חזר לחוץ לארץ לאחר שכבר גירשה חייב לשלם לה כתובתה, כי עכשיו התברר שהייתה זו רמאות, והוא הדין במוציאה מעיר לעיר ולבסוף חזר, שהתברר שהייתה זו רמאות וחייב בכתובתה.



מה דינם של נכסי מילוג ונכסי צאן ברזל, בכל מקום שיכול להוציאה ממקום למקום והאשה סירבה לעבור?

דינם כאומרת מאיס עלי בדינא דמתיבתא, כמבואר להלן בסי עז סעיף ג' (רמ"א, חלקת מחוקק באות י"ח) ובית שמואל באות י"ח), כדלהלן:

כשהנכסים קיימים: האשה נוטלן (רמ"א), והטעם כתב החלקת מחוקק באות י"ט שהרי אפילו אם זינתה, לא הפסידה את הקיים.

כשהנכסים אינם קיימים, מפני שהבעל הפסידם על ידי שימוש: נכסי צאן ברזל, האשה הפסידה, מפני שהוציאם ברשות. נכסי מלוג, צריך לשלם לאשה, מפני שאסור לו להשתמש בהם (רמ"א), והוציאם שלא ברשות, והווי שליחות יד.

כשהנכסים אינם קיימים מפני שנגנבו או נאבדו: נכסי צאן ברזל, צריך לשלם לאשה, מפני שהם באחריותו (רמ"א). נכסי מלוג, האשה הפסידה, מפני שהם אינם באחריותו (רמ"א). אמנם בדינא דמתיבתא ברי"ף, מובא שנכסי מילוג האישה מפסידה, ונכסי צאן ברזל מקבלת, ואילו בסוגיא שלנו בגמרא (כתובות דף קא עמוד א) נפסק ההיפך. וצריך לבאר שבדינא דמתיבתא ברי"ף הכוונה לנגנב ואבד, ואילו אצלנו הגמרא עוסקת בכלו מחמת שימוש.

 

 

אמרה האישה לעלות מחוץ לארץ ישראל או מארץ ישראל לירושלים, והוא אינו רוצה, מה דינו לעניין גירושין וכתובה?

פוסק השולחן ערוך, אם אמרה היא לעלות, והוא אינו רוצה, יוציא ויתן כתובה, והוא הדין לכל מקום מארץ ישראל לירושלים. שהכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין משם, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין משם.