^{האם כופים לעלות לארץ ישראל כאשר יש סכנה בדרכים?}

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע"ה סעיף ה)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{האם כופים לעלות לארץ ישראל כאשר יש סכנה בדרכים, ומה הכלל בדין זה?}

^{פוסק השולחן ערוך, שיש מי שאומר דהא דכופין לעלות לארץ ישראל, היינו בדאפשר בלא סכנה. הילכך מסוף המערב עד נוא אמון אין כופין לעלות, ומנוא אמון ולמעלה כופין לעלות דרך יבשה, וגם דרך ים בימות החמה, אם אין שם לסטים (רשב"ש). וכתב הפתחי תשובה באות ו, שהכלל בזה הוא שאם כל הסוחרים אינם נמנעים מללכת בדרך זו, לא חשיב סכנה וכופין לעלות (מבי"ט).}

^{האם יכולה האישה לכפות גם האת האיש לעלות לארץ ישראל בזמנינו?}

^{בית שמואל באות כ כתב שכופים על האישה לעלות לארץ ישראל ולא על האיש (ירושלמי). וביאר המרדכי שבזמנינו שבית המקדש אינו קיים, רק האיש מצווה לטרוח במצוות הנהוגות בארץ, ואילו בזמן שבית המקדש היה קיים, גם האישה הייתה מצווה לטרוח במצוות הנהוגות בארץ (ביאור הגר"א באות יז), אך הרמב"ם והשולחן ערוך לא חילקו בכך, ופסקו להלכה שגם האישה יכולה לכפות את האיש לעלות לארץ ישראל.}

^{האם מצות ישיבת ארץ ישראל נוהגת בזמן הזה?}

^{דעה א': מצוות יישוב ארץ ישראל נוהגת גם בימינו (רא"ש, אגודה, בית שמואל) וכן משמע מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים כפשט המשנה שכופין, וכן כתבו הרמב"ן בהשגות, ותרומת הדשן (מעיל צדקה, פתחי תשובה).}

^{דעה ב': בזמן הזה אין מצוה לעלות לארץ ישראל (תוספות בשם ר' חיים, מובא בבית שמואל). אולם, במהרי"ט כתב שדברי התוספות נכתבו על יד תלמיד טועה ואין לסמוך על דעה זו (מעיל צדקה, פתחי תשובה). לכן הסיק להלכה שגם בזמנינו כופין לעלות לארץ ישראל, אמנם אם הפרנסה אינו ברווח, אי אפשר לכוף (מעיל צדקה, פתחי תשובה). והוסיף שם בתשובת מעיל צדקה: אשרי העולה ומתפרנס בדוחק, אך לא נהגו כן עם ילדים קטנים, כל עוד לא יחזק שכלם לסבול חיי צער, משום שיש לחשוש שחלילה יצאו לתרבות רעה. וכן אם ייאלץ להתפרנס מן הצדקה, לא טוב לעלות כי גדול הנהנה מיגיע כפיו, אך צריך להתיישב בדבר מאחר והדבר שקול ואין לי בו הכרע, עד כאן לשונו.}