נוצרו באיש מומים לאחר הנישואין כגון שנקטעה ידו או רגלו, האם יש חיוב לגרש ולשלם כתובה?
פוסק השולחן ערוך איש שנולדו בו מומין אחר שנשא, אפילו נקטעה ידו או רגלו, או נסמית עינו, ולא רצתה אשתו לישב עמו, אין כופין אותו להוציא וליתן כתובה, אלא אם רצתה תשב, ואם לא רצתה, דינה כדין מורדת.
נקטעו שתי ידו או שתי רגליו, האם ניתן לכפותו לגרש?
דעה א': כתב הרמא על פי הטור בשם הרא"ש, כופים אותו לגרש בנקטעו שני ידיו או שני רגליו. והטעם לכך הובא בטור שהרי הוא כעבר ובטל מן העולם. אולם בשו"ת הרא"ש מובא שגם בנקטעו שני ידיו או שני רגליו לא כופים, וזה עומד בסתירה לדבריו ברא"ש.
דעה ב': לדעת הלבוש לא כופים אותו לגרש, שכן נוהגין ומנהג זה תורה היא, וכל המשנה מרבה ממזרים בישראל. בגלל חשש לגט מעושה. ואף שלהלכה הרא"ש סבר לחלק, הלכה למעשה בשו"ת לא רצה להורות כן, וכן נראה מהמשנה שלא חילקה בין המקרים. וכן משמע מכל הפוסקים, ונראה שכן דעת הרמ"א שכתב דעה זו כיש אומרים כך כתב בספר גבורת ארי. ומבאר בביאור הגר"א לגאון רבי אליהו מוילנא ואינו יכול לומר נסתחפה שדך (מזלך גרם), כי האישה היא כשדה לבעל ולא ההיפך.
נקטעו שתי ידו או שתי רגליו לפני הנישואין, האם ניתן לכפותו לגרש?
כתב הבית שמואל באות ח, שכאשר היה קטוע רגליים או ידיים עוד לפני שנישאו, דינו כמי שהיה לו ריח רע כמבואר לעיל בסעיף א שישנה מחלוקת האם ניתן לכפותו לגרשה.
דעה א': לדעת הרמ"ה והרמא, לא כופים עליו לגרשה, דסברה וקבלה. כמבואר בבאר היטב.
דעה ב': לדעת הרשב"א, הטור והר"ן בשם יש אומרים, כל עוד לא התנתה, ניתן לכפותו לגרש, [כאמור לעיל לדעה זו חכמים חולקים על רבי מאיר רק כשהתנה עמה, אבל בשתקה חכמים מודים לרבי מאיר שמחייבים בגירושין] ויכולה האישה לומר: "סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל".
